לע"נ הרב ר' ישראל רוזן ז"ל.
וירא אליו ה' באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום.
לפרשות השבוע ועוד
ובאת אל הכהנים הלוים והשפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט.
ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה' ושמרת לעשות ככל אשר יורוך.
כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע ה' לאבתיכם.
וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' א-להיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצוֹתָו אם לא.
ויהי העם כְּמִתְאֹנְנִים רע בעיני ה' וישמע ה' ויחר אפו ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה. ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל ה' ותשקע האש (במדבר יא, א-ב).
דרך אבותינו במדבר היתה רצופת משברים, ועל כך אומר הרב אבינר את הדברים הבאים:
ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע בן נון.
ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל.
כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא.
לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמעינו אתה ונעשנה.
כי יהיה בך אביון מאחר אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' א-להיך נֹתֵן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון. כי פָתֲֹח תִּפְתַּח את ידך לו וְהַעֲבַט תַּעֲבִיטֶנּוּ די מחסרו אשר יֶחְסַר לו ׁ(דברים טו, ז-ח).
בעקבות דברי חז"ל רש"י מזכיר היבט חשוב של מצות הצדקה, וכך הוא אומר:
מה טֹבוּ אֹהָלֶיךָ יעקב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ ישראל (במדבר כד, ה).
מדוע הברכות ניצאו דווקא מפיו של בלעם?