"וְאִם־לֹ֨א תִמְצָ֣א יָדָהּ֮ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְלָקְחָ֣ה… אֶחָ֥ד לְעֹלָ֖ה וְאֶחָ֣ד לְחַטָּ֑את" (י"ב,ח)
וברש"י: "לא הקדימה הכתוב אלא למקראה, אבל הקרבת חטאת קודם לעולה".
דברי תורה לויקרא
צו התשפ״ד
"צו את אהרן ואת בניו לאמר" וברש"י: אין צו אלא זירוז מיד ולדורות.
המלבי"ם מסביר שלשון ציווי כוללת בתוכה שלושה עניינים: זריזות, תכיפות כלומר ביצוע באופן מיידי ותדירות.
ויקרא התשפ״ד
"ויקרא אל משה" – אומר בעל הטורים על אתר:
"אל"ף דויקרא זעירא. שמשה היה גדול ועניו לא רצה לכתוב אלא "ויקר" לשון מקרה כאילו לא דבר הקדוש ברוך הוא עמו אלא בחלום כדרך שנאמר בבלעם (במדבר כג ד) כאילו לא נראה לו השם אלא במקרה (מדרש אותיות קטנות), ואמר לו הקדוש ברוך הוא לכתוב גם האל"ף ושוב אמר לו משה מחמת רוב ענוה שלא יכתבנה אלא קטנה יותר משאר אלפי"ן שבתורה וכתבה קטנה".
בהר–בחוקותי התשפ״ג
בצוק העתים אני רוצה להביא לכם רעיון חשוב בדבר מידת היושר בינינו ובין בני אומות העולם.
"ולא תונו איש את עמיתו ויראת מא-להיך"
אחרי מות–קדושים התשפ״ג
תזריע–מצורע התשפ״ג
דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא [ויקרא יב ב]
הרב זוין מתחיל את דבריו בנושא הזה כשהוא מעלה את השלבים בהם אדם מתכונן לבנות בית ועובר את השלבים השונים של בניית ביתו, וכך הוא אומר:
שמיני התשפ״ג
ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל
…צפה הקדוש ברוך הוא שבית המקדש עתיד להיחרב, ואמר הקדוש ברוך הוא לישראל: כל זמן שבית המקדש קיים ואתם מקריבים קרבנות לתוכו מתכפר עליכם, ובזמן שאין בית המקדש קיים, במה מתכפר עליכם? [אלא] התעסקו בדברי תורה שהם משולים כקרבנות והן מתכפרין עליכם, שנאמר: 'זה הדבר' וכן הנביא אומר [הושע יד, ג]: 'קחו עמכם דברים ושובו אל ה''
צו התשפ״ג
תחת הכותרת 'הסדר ולמעלה ממנו' כותב הרב זווין שעצם הרעיון של סדר הארועים מלווה אותנו במהלך השנה, ודומני שהדבר גם נכון לגבי מהלך החיים של כולנו. בתחילת מאמרו הוא כותב כך:
הרב זווין
בחקתי התשפ״ב
ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני ה' א-להיהם (ויקרא כו, מד).
רש"י: