וַיָּשָׁב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו וַיְּסַתְּמוּם פלשתים אחרי מות אברהם
ויקרא להן שמות כַּשֵׁמֹת אשר קרא להן אביו.
לפרשות השבוע ועוד
וַיָּשָׁב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו וַיְּסַתְּמוּם פלשתים אחרי מות אברהם
ויקרא להן שמות כַּשֵׁמֹת אשר קרא להן אביו.
ברכות לאיילת ודוידי ולחיה וגבי לרגל הולדת בנם ונכדם מעיין הראל – כה לחי !
מן המפורסמות הוא שבדברי חז"ל קיימת התלבטות סביב מעמדו של ספר קהלת, כנאמר במס' שבת ל ע"ב:
ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך.
ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה . . .
פרשתנו פותחת בדבריו של הקב"ה בהם נצטווה אברהם אבינו לעזוב את ארצו וללכת לארץ אחרת. כידוע, האדם חי את חייו בסביבה מסוימת ולא קל לו לעזוב אותה. זאת ועוד, במשך חייו האדם עובר על פי רוב כמה מעגלים חשובים, ולגבי מצבו של אברהם אבינו הפרשנים מציינים שלכל אחד מהם מהות מיוחדת משלה:
אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את הא-להים התהלך נח.
ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת. (בראשית ו, ט – י).
ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה.
וימלא אתו רוח א–להים ביכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה.
ככל אשר צוה ה' את משה כן עשו בני ישראל את כל הָעֲבֹדָה.
וירא משה את כל המלאכה והנה עָשׂוּ אֹתָהּ כאשר צוה ה' כן עָשׂוּ וַיְּבָרֶךְ אֹתָם משה.
כי ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם (שמות מ, לח).
כמה מהפרשנים דנים בקשר שבין סיומו של ספר שמות ובין תחילתו של ספר ויקרא, וביניהם ר' החזקוני:
רבי חיא רבה ורבי שמעון בן חלפתא הוון מהלכין בהדא בקעתא דארבל , וחזון את אילת השחר שבקעה את האורה . אמר ליה רבי חיא רבה לרבי שמעון בן חלפתא : כך היא גאולתן של ישראל: בתחילה קמעא כל מה שהולך הוא גדל ורבה והולך, מה טעם [מיכה ז, ח]: כי אשב בחשך ה' אור לי'. כך בתחליה: ומרדכי ישב בשער המלך ' , ואחר כך: וישב מרדבי אל שער המלך וגו', ואחר כך: ' ומרדכי יצא מלפני המלך' וגו' ואחר כך: 'ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר' … (מדרש אסתר רבה י, יד).
כך מזכה כולנו ברצות ה'.
וידבר ה' אל משה לאמר. צַו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת הָעֹלָה
הוא הָעֹלָה על מוֹקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו (ויקרא ו, א – ב).