פ' שפטים ב"ה, ערב שבת קדש פ' שפטים תשע"ח
ובאת אל הכהנים הלוים והשפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט.
ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה' ושמרת לעשות ככל אשר יורוך.
על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל
(דברים יז, ט- יא).
ספרי:
אפילו (מראים) [נראים] בעיניך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל שמע להם (קנד;יז, יא, או: כד).
רש"י :
ימין ושמאל: אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, וכל שכן שאומר לך על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהוא שמאל.
רמב"ן :
'אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל וגו ' לשון רש"י . . . וענינו אפילו תחשוב בלבך שהם טועים והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך תעשה כמצותם.. ואל תאמר אין אוֹכַל הַחֵלֶב הגמור הזה או אהרוג האיש הנקי הזה, אבל תאמר כך צוה אותי האדון המצוה על המצוות שאעשה בכל מצוותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו במקום אשר יבחר ועל משמעות דעתם נתן לי התורה, אפילו יטעו. וזה כענין רבי יהושע עם רבן גמליאל ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונו. והוצרך במצוה הזאת צורך גדול מאוד כי התורה ניתנה לנו בכתב, וידוע הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים, והנה ירבו המחלוקות ותיעשה התורה כמה תורות, וחתך לנו הכתוב הדין שנשמע לבית דין הגדול העומד לפני ה' במקום אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה . . . כי על הדעת שלהם הוא נותן להם התורה אפילו יהיה בעיניך כמחליף הימין בשמאל, וכל שכן שיש לך לחשוב שהם אומרים על ימין שהוא ימין, כי רוח ה' על משרתי מקדשו, [ע"פ יחזקאל מבה, ד],' ולא יעזוב את חסידיו לעולם נשמרו' מן הטעות ומן המכשול [תהילים לז, כח] ולשון ספרי: 'אפילו מראין בעיניך על הימין שהוא שמאל ועל השמאל שהוא ימין, שמע להם ' (דברי הרמב"ן ע"א).
על סמכותם של השופטים אומר ר' י' אברבנאל את הדברים הבאים:
ר"י אברבנאל:
. . ביאור התורה והכרעת הדעות וסידור הסייגים והתקנות המתמידות, לא היה ראוי שימצאו כי אם בחכמים מורי התורה. אמנם הנביאים, אין להם מבא בזה מאשר הם נביאים, עכי אם מאשר הם חכמים. ואמנם, אלהיו בהר הכרמל, וכן נביאים אחרים, היו מצווים להוראת שעה לבטל את המצוה, מפני הצורך כפי ענין נביאותם, לא בתמידות, ולא בענין ביאור המצוה, כי אם לפי שעה ולעבודת השםם יתעלה. . . (דבריו ע"א ד"ה סוף הטעם החמישי).
המלבי"ם:
תעשה . . . הוא מ"ע , לא תסור מל"ת, ומ"ש 'ימין ושמאל' היינו לפי דמיונך שתדמה שמהפכים שמאל לימין בכ"ז 'לא תסור' כי באמת הלכה כדבריהם ועל דעתם ניתנה התורה ורוח ה' תנהלם לכוון ההלכה ולא יטעו (ע"א).
הרש"ר הירש:
. . . נמצא שיש מצוה מדאורייתא לקיים את כל המצוות מדרבנן והעובר על תקנת חכמים עובר על מצות עשה ולא תעשה שנאמרה מפי ה' , ולפיכך רשאים אנחנו לברך 'אשר קדשנו במצוותיו וצונו' גם על קיום מצוה מדרבנן . . . (דבריו ע"א).
שאלה לעיון: הגר"א גורס 'אפילו נראין בעיניך 'וגו' , מהו ההבדל המהותי בין 'מראין' לבין 'נראין' ? האם יש הבדל בהבנת המאמר בספרי ובהקשר שרש"י מביא אותו? עיינו אצל נחמה ליבוביץ, עיונים עמ' 165.