ויקהל התשפ״ד

ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה.

לפי הפשט משמעות 'ראה' היא התבונן על הטובה שאני עושה בזה, שלא תהא צריך לחפש אחר הרבה אומנים מכל המלאכה, ועתה הנה ראיתי בשם אומן אחד שבו יכלול הכלל והוא ישגיח על כל מיני אומנויות.(העמק דבר)

להמשך  » 

כי תשא התשפ״ד

שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֘ יֵעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י שַׁבַּ֧ת שַׁבָּת֛וֹן קֹ֖דֶשׁ לַה' (שמות לא,טו)

פירש רש"י: "מנוחת מרגוע ולא מנוחת עראי". למה התכוון רש"י?

להמשך  » 

תצווה התשפ״ד

"וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר"

וברש"י: "כתית למאור ולא כתית למנחות", כלומר דווקא השמן שלקחו למנורה שבמקדש, היה צריך להיות כתית, בכתישה וטחינה. אבל השמן שהשתמשו בו למנחות לא היה צריך להיות כתית.

להמשך  » 

משפטים התשפ״ד

"ושֹׁ֖חַד לֹ֣א תִקָּ֑ח כִּ֤י הַשֹּׁ֙חַד֙ יְעַוֵּ֣ר פִּקְחִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽים".

בפירוש המילה שוחד נאמר בגמרא בכתובות ק"ה, ב: "מאי שוחד? שהוא חד (=אחד)". ופירש רש"י שם: "הנותן והמקבל נעשים לב אחד". השוחד גורם למקבל להזדהות לגמרי עם הנותן וממילא כשמדובר בדיין הוא לא יוכל כלל לראות את הצד השני.

להמשך  » 

וארא התשפ״ד

וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֥י ה' לֵאמֹ֑ר הֵ֤ן בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לֹֽא־שָׁמְע֣וּ אֵלַ֔י וְאֵיךְ֙ יִשְׁמָעֵ֣נִי פַרְעֹ֔ה וַאֲנִ֖י עֲרַ֥ל שְׂפָתָֽיִם (שמות ו,י"ב)

בדברי השפת אמת על פסוק זה מצאנו יסוד חשוב ביותר:

להמשך  »