ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה.
לפי הפשט משמעות 'ראה' היא התבונן על הטובה שאני עושה בזה, שלא תהא צריך לחפש אחר הרבה אומנים מכל המלאכה, ועתה הנה ראיתי בשם אומן אחד שבו יכלול הכלל והוא ישגיח על כל מיני אומנויות.(העמק דבר)
לפרשות השבוע ועוד
ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה.
לפי הפשט משמעות 'ראה' היא התבונן על הטובה שאני עושה בזה, שלא תהא צריך לחפש אחר הרבה אומנים מכל המלאכה, ועתה הנה ראיתי בשם אומן אחד שבו יכלול הכלל והוא ישגיח על כל מיני אומנויות.(העמק דבר)
וימלא אתו רוח א-להים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה
…ולהורת נתן בלבו הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן (שמות לה: לא, לד).
ויאמר משה אל בני ישראל ראו כי קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה…
…וימלא אתו רוח א-להים בחכמה ובדעת ובכל מלאכה…
ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה (שמות לה, ל).
וּלְהוֹרֹת נתן בלבו . . . (שם, לד). ויעש בצלאל את הארן . . . (שמות לז, א)
הרב זוין מזכיר ששתי הפרשיות של השבת הזאת באות בדרך כלל ביחד, כאשר לכל אחת מהן תוכן משלה. פרשת ויקהל עוסקת בנושא הכלל וההתקהלות, בעוד שפרשת פקודי ענינה נושאים הקשורים במנין, בחשבון, במידה ובמשקל. הרב זוין מצביע על הקשר המהותי בין שני הכיוונים האלה, כשהוא אומר:
שתי השקפות עולם ישנן. האחת אומרת שהציבור והכלל הוא העיקר בחיי החברה. והאדם הפרטי אין לו כל ערך וחשיבות כשהוא לעצמו. כל ערכו של הפרט הוא בתור בורג במכונת החברה הכללית, ובשביל תועלת הכלל אין להתחשב כלל עם חיי היחיד, ויש להקריב אלפי אלפים יחידים על מזבח החברה. השניה אומרת שכל העיקר הוא היחיד . . . הציבור תפקידו רק לשמש את היחיד. במרכז עומד הפרט (לתורה ולמועדים, עמ' 126).
ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה.
וימלא אתו רוח א–להים ביכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה.
ויקהל משה את על עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשת אתם.
ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה' כל העשה בו מלאכה יומת.