פרשתנו מזכירה את נושא הנדרים,ומכאן שהתורה עוסקת כאן בחשיבותו של הדיבור.
הרב זקס מזכיר לנו שאנחנו משתמשים בשפה – "כדי ליצור עתיד סדור מתוך הכאוס של הדחפים והיצרים האנושיים".
לפרשות השבוע ועוד
פרשתנו מזכירה את נושא הנדרים,ומכאן שהתורה עוסקת כאן בחשיבותו של הדיבור.
הרב זקס מזכיר לנו שאנחנו משתמשים בשפה – "כדי ליצור עתיד סדור מתוך הכאוס של הדחפים והיצרים האנושיים".
איש כי ידר נדר לה' או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה (במדבר ל, ב).
מדוע התורה מביאה לנו את ה נושא של קיומו או הפרתו של הנדר דווקא קרוב למועד כניסתם של אבותינו לארץ ישראל? הרב זקס קושר את הדברים עם חשיבותה של המלה, והוא מזכיר לנו שהמלה נועדה ליצור מחויבות, וכאן טמון כוחה של המילה, וכך הוא אומר:
אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן (במדבר לג, א)
מה ראתה התורה לפרט בפירוט רב כל כך את כל מ"ב החניות של אבותינו במדבר? כדי לענות על כך נביא כמה פירושים ונתחיל בדבריו הידועים של רש"י:
אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן. ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם . . . ו יסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים.
מה היא משמעותו של רשימת המסעות ? אומר על כך הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל :
אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן.
ויכתב משה את מוֹצָאֵיהם למסעיהם על פי ה' ואלה מסעיהם למוֹצָאֵיהם.