פרשתנו מזכירה את נושא הנדרים,ומכאן שהתורה עוסקת כאן בחשיבותו של הדיבור.
הרב זקס מזכיר לנו שאנחנו משתמשים בשפה – "כדי ליצור עתיד סדור מתוך הכאוס של הדחפים והיצרים האנושיים".
דברי תורה לבמדבר
פנחס התשפ״ג
"ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו" (במדבר כז, יג)
פרשתנו עוסקת, בין היתר, באווירה המנהיגותית שבין משה רבינו ויהושע והעם, וכדבריו של רש"י:
בלק התשפ״ג
היום י"א בתמוז תשפ"ג מלאו ארבעים שנה לפטירתו של אורי ז"ל. יהיו הדברים לעילוי נשמתו.
באחד ממאמריו כותב הרב זקס על הניגוד שבין בלעם ומשה רבינו על רקע סגנון מנהיגותו של כל אחד מהם.
חוקת התשפ״ג
הרב זוין מתגלה לא פעם כדרשן המגלה לנו את צפונות המילים וכך גם בפרשתנו.
"זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר: דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עֹל".
קרח התשפ״ג
שלח התשפ״ג
שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם… (במדבר יג, ב)
מה היה תפקידם של המרגלים? התורה מספרת שמשה ביקש מהמרגלים תשובות על טיבה של הארץ: האם היא טובה או רעה, שמנה או רזה, ובאשר לאנשים הגרים בארץ האם רבים הם או מעטים וכן אם הארץ נראית להם חזקה או לא.
שבועות ופרשת נשא התשפ״ג
ברכת מועדים לשמחה ושבת שלום ומזל טוב לטליה ואלקנה לנעם ומאירה ולכל משפחות סולברג ובריס להולדת בנם של טליה ואלקנה.
שני דברי תורה לכבוד החג והשבת.
במדבר התשפ״ג
וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר (במדבר א, א).
לקראת מעבר הירדן היה צורך בהתארגנות מיוחדת כדי להתכונן היטב לכיבוש הארץ, והפרשנים מתארים את ההתארגנות הזאת בפירושיהם.
מסעי התשפ״ב
מטות התשפ״ב
איש כי ידר נדר לה' או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה (במדבר ל, ב).
מדוע התורה מביאה לנו את ה נושא של קיומו או הפרתו של הנדר דווקא קרוב למועד כניסתם של אבותינו לארץ ישראל? הרב זקס קושר את הדברים עם חשיבותה של המלה, והוא מזכיר לנו שהמלה נועדה ליצור מחויבות, וכאן טמון כוחה של המילה, וכך הוא אומר: