לפרשות השבוע ועוד
"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך…"
וטעם להזכיר ארצך ומולדתך ובית אביך כי יקשה על האדם לעזוב את ארצו אשר הוא יושב בה ושם אוהביו ורעיו, וכל שכן כשהיא ארץ מולדתו שם נולד, וכל שכן כשיש שם כל בית אביו, ולכן הוצרך לומר לו שיעזוב הכל לאהבתו של הקב"ה…
היה נודד והולך, מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר עד שבא אל ארץ כנען ואמר לו: לזרעך אתן את הארץ הזאת ואז נתקיים אל הארץ אשר אראך. (בעקבות דברי הרמב"ן ע"א)
ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך.
ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה . . .
פרשתנו פותחת בדבריו של הקב"ה בהם נצטווה אברהם אבינו לעזוב את ארצו וללכת לארץ אחרת. כידוע, האדם חי את חייו בסביבה מסוימת ולא קל לו לעזוב אותה. זאת ועוד, במשך חייו האדם עובר על פי רוב כמה מעגלים חשובים, ולגבי מצבו של אברהם אבינו הפרשנים מציינים שלכל אחד מהם מהות מיוחדת משלה:
ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך (בראשית יב, א).
נתחיל בקטע מופלא מדבריו של הרב זקס המתאר את דמותו המיוחדת של אברהם, ואלה דבריו: