פ' דברים ב"ה ערב שבת קדש פ' דברים תשע"ח
איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם (דברים א ' יב).
למילה 'איכה' שני מובנים שונים:
הרב זוין:
איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם. ובמדרש איכה: אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה: 'איכה אשא לבדי', עכשו שלא זכיתם אתם קוראים: 'איכה ישבה בדד' (לתורה ולנועדים, עמ' 229).
מכאן עומד הרב זוין על מצבים שונים של בדידות:
הבדידות באה בשתי צורות. יש שהאדם מתרומם מסביבתו ומכיון שבני הסביבה אינם יכולים לךהגיע למדריגתו הרי הוא מרגיש עצמו בודד. ויש שהוא אמנם עומד על מקומו, אלא שחרבה הסביבה . . . והרי הוא נשאר לבדו.
משה רבנו הגיע לשיא הדרגה שילוד אשה יכול, אם יכול, להגיע : 'ותחסרהו מעט מאלקים'. ומ"ט שערי
בינה – מתוך החמישים – נמסרו לו למשה. וכשהוא ממרום הפסגה ראה את 'טרחכם משאכם וריבכם' אמר: 'איכה אשא לבדי'. ואילו זכינו היו עומדים מתוכנו תמיד אנשי רוח כאלה, שהיו מתעלים ומתרוממים מעל בני דורם, וממילא היו גם מעלים ומרוממים עד כמה שאפשר את הדור, והבדידות היתה באה מתוך הרוממות, ועכשו שלא זכינו באה הבדידות מתוך שנהדור חרב . . . 'איכה ישבה בדד' (שם, שם).
מה עומד מאחורי תחושתו הקשה של משה רבנו? על כך נאמר בדבריו של רש"י בעקבות המדרש בספרי:
רש"י:
טרחכם:
מלמד שהיו ישראל טרחנים. היה אחד מהם רואה את בעל דינו נוצח בדין, אומר: 'יש לי עדים להביא, יש לי ראיות להביא, מוסיף אטני עליכם דיינין.
ומשאכם :
מלמד שהיו אפיקורסים. הקדים משה לצאת, אמרו: 'מה ראה בן עמרם לצאת, שמא אינו שפוי בביתו?' איחר לצאת, אמרו: 'מה ראה בן עמרם שלא לצאת, מה אתם סבורים, יושב ויועץ עליכם עצות ומחשב עליכם מחשבות ?!
וריבכם:
מלמד שהיו רוגנים, (דבריו ע"א, ועיינו בגרסאות שונות בספרי).
על מקריבות בין איש לרעהו אומר ר' הספורנו את הדברי הבאים:
הספורנו:
טרחכם:
בקטטות הקורות בלתי תביעת ממון.
ומשאכם:
בצרכי רבים.
וריבכם:
בעניני הדין ותביעת ממון. וזהו סיפר להזכירם את פשעם, שאף על פי שבישר אותם שיכנסו לארץ בלי שום מלחמה, שהיה ענינה רב התועלת והכבוד יותר מכל נכסיהם ועניניהם במדבר, לא נמנעו מלעורר דברי ריבות איש על חבירו, באופן שהוצרך למנות מדרגות שופטים, עד שכל עשרה מהם הין צריכים לדיין פרטי, ואין זה כי אם מרוע לב (דבריו ע"א).
ונסיים בנימה אישית מענינת מצדו של הרב הירש:
הרש"ר הירש :
'טרח' מראה כאן על פעילות מייגעת , ואילו 'משא' הוא הסבל המכלה את כוחו של אדם והדורש סבלנות. ואם נוסף על כך גם 'וריבכם' – המריבות שבין איש לאיש שמשה לבדו נדרש לפשר ביניהם – הרי זו למעלה מכוחו של אדם אפילו הוא משה רבנו . . . (דבריו ע"א).