וימלא אתו רוח א-להים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה
…ולהורת נתן בלבו הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן (שמות לה: לא, לד).
לפרשות השבוע ועוד
וימלא אתו רוח א-להים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה
…ולהורת נתן בלבו הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן (שמות לה: לא, לד).
הרב זקס יוצר קשר בין פסוקים ממעשה בראשית עם מלאכת המשכן ואומר:
ותכל כל עֲבֹדַת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה' את משה כן עשו…
ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה (שמות לה, ל).
וּלְהוֹרֹת נתן בלבו . . . (שם, לד). ויעש בצלאל את הארן . . . (שמות לז, א)
הרב זוין מזכיר ששתי הפרשיות של השבת הזאת באות בדרך כלל ביחד, כאשר לכל אחת מהן תוכן משלה. פרשת ויקהל עוסקת בנושא הכלל וההתקהלות, בעוד שפרשת פקודי ענינה נושאים הקשורים במנין, בחשבון, במידה ובמשקל. הרב זוין מצביע על הקשר המהותי בין שני הכיוונים האלה, כשהוא אומר:
שתי השקפות עולם ישנן. האחת אומרת שהציבור והכלל הוא העיקר בחיי החברה. והאדם הפרטי אין לו כל ערך וחשיבות כשהוא לעצמו. כל ערכו של הפרט הוא בתור בורג במכונת החברה הכללית, ובשביל תועלת הכלל אין להתחשב כלל עם חיי היחיד, ויש להקריב אלפי אלפים יחידים על מזבח החברה. השניה אומרת שכל העיקר הוא היחיד . . . הציבור תפקידו רק לשמש את היחיד. במרכז עומד הפרט (לתורה ולמועדים, עמ' 126).
ככל אשר צוה ה' את משה כן עשו בני ישראל את כל הָעֲבֹדָה.
וירא משה את כל המלאכה והנה עָשׂוּ אֹתָהּ כאשר צוה ה' כן עָשׂוּ וַיְּבָרֶךְ אֹתָם משה.