ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה
רמב"ן:
תצוה התשפ״ג
ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד
במהלך עיוניה בפרשת השבוע מביאה נחמה ליבוביץ שני מדרשים על מהותו של הנר. במדרש הראשון נאמר כך:
תרומה התשפ״ג
משפטים התשפ״ג
לאחר ההתעלות הרוחנית של מעמד הר סיני התורה מפגישה אותנו עם האוירה היומיומית של החיים, וכדבריו של הרב שטיינזלץ:
…זו הפרשה הראשונה אחר מעמד הר סיני והיינו מצפים שאחרי המעמד הזה יהיה עיסוק בדברים גבוהים, שעומדים ברומו של עולם. במקום זה, התורה עוסקת מיד בעניינים משפטיים: דיני עבד ודיני אמה, דיני מכות ודיני כריתות… כאשר הקדוש ברוך הוא אומר: 'אלה המשפטים אשר תשים לפניהם' זוהי אמירה רבת משמעות על כך שדברים אלו דווקא 'הן הן גופי תורה'… הפרשה לא מתארת מציאות פסטורלית ושלווה אלא מציאות חיים עם כל מיני צורות ובעיות: גניבות, חבלות, חיכוכים ועימותים שונים. אלה עם החיים של שלנו כבני אדם כבני אדם; מטבעם הם באים כרוכים בכל אז בסיכומו של דבר מה הלקח שאנחנו לומדים מהפרשה הזאת? מיני טרדות ובעיות ומשום כך – גופי תורה מתייחסים דווקא לצדדים אלו של החיים…
יתרו התשפ״ג
אנכי ה' א-להיך…
א"ר אבהו בשם ר' יוחנן: כשנתן הקב"ה את התורה ציפור לא צווח, עוף לא פרח, שור לא געה, אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש, הים לא נזדעזע, הבריות לא דיברו, אלא העולם שותק ומחריש. ויצא הקול אנכי ה' א-להיך וכה"א [דברים ה, יט] את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם, קול גדול ולא יסף, ארשב"ל מהו ולא יסף? אלא כשאדם קורא לחבירו יש לקולו בת קול, והקול שיוצא מפי הקב"ה לא היה לקולו ב"ק ואם תמה אתה על זה הרי אליהו כשבא לכרמל כינס כל הכמרים ואמר להם [מלכים א, יח, כז]: קראו בקול גדול כי אלוהים הוא. מה עשה הקב"ה? הדמים כל העולם, והשתיק העליונים והתחתונים, והיה העולם תוהו ובוהו, כאילו לא היה בריה בעולם שנאמר [שם, כט]…אין קול ואין עונה ואין קשב, שאם ידבר הם אומרים הבעל עננו. עאכו"כ כשדיבר הקב"ה על הר סיני השתיק כל העולם כדי שידעו הבריות שאין חוץ ממנו, ואמר אנכי ה' א-להיך (שמות רבה פכ"ט, מובא בתורה שלימה ס' עז).
בשלח התשפ״ג
בצורה דרמטית מתארת פרשת השבוע את חששותיהם של אבותינו בדרכם לים סוף בשעה שהם מלאי פחד מפני אלה הרודפים אותם. ואולם, משה רבינו מבקש להרגיעם ומבטיח להם את עזרתו של הקב"ה.
ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה'… ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראתם עוד עד עולם. ה' ילחם לכם ואתם תחרשון (שמות יד, י, יג – יד).
בא התשפ״ג
החדש הזה לכם ראש חדשים
הפסוק שלפנינו רומז על משמעותו של הזמן, שכולל מצד אחד הזמן היומיומי העומד לרשותנו ומאידך יש כאן גם רמז לזמן ההיסטורי והמתמשך במהלך הדורות. בכל מקרה השאלה המופנית אלינו היא: איך הזמן משפיע על חיינו ואיך אנחנו משתמשים באותו זמן העומד לרשותנו?
וארא התשפ״ג
וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים.
הרב שטיינזלץ מבקש לתאר את המהפך הפסיכולוגי שעבר על פרעה המלך הגדול בראותו שאיננו כבר כל-יוכל ועליו לקבל את מרותו של הקדוש ברוך הוא. וכך הם דבריו:
שמות התשפ״ג
פרשת ויחי מסתיימת בברכה מיוחדת של יוסף לקראת הגאולה העתידה לבוא, וכך אמר יוסף:
וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלקים אתכם והעלתם את עצמתי מזה
ויחי התשפ״ג
המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ (בראשית מח, טז).
פרשתנו עומדת בסימן האירועים סביב מותו וקבורתו של יעקב אבינו, והאירועים לאחר מכן. סמוך למותו יעקב מזכיר את ההבדל בין הנהגות אבותיו ובין הנהגתו-הוא, וכך מסביר המלבי"ם: