ב"ה ערב שבת קדש פ' יתרו תשפ"ג
אנכי ה' א-להיך…
א"ר אבהו בשם ר' יוחנן: כשנתן הקב"ה את התורה ציפור לא צווח, עוף לא פרח, שור לא געה, אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש, הים לא נזדעזע, הבריות לא דיברו, אלא העולם שותק ומחריש. ויצא הקול אנכי ה' א-להיך וכה"א [דברים ה, יט] את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם, קול גדול ולא יסף, ארשב"ל מהו ולא יסף? אלא כשאדם קורא לחבירו יש לקולו בת קול, והקול שיוצא מפי הקב"ה לא היה לקולו ב"ק ואם תמה אתה על זה הרי אליהו כשבא לכרמל כינס כל הכמרים ואמר להם [מלכים א, יח, כז]: קראו בקול גדול כי אלוהים הוא. מה עשה הקב"ה? הדמים כל העולם, והשתיק העליונים והתחתונים, והיה העולם תוהו ובוהו, כאילו לא היה בריה בעולם שנאמר [שם, כט]…אין קול ואין עונה ואין קשב, שאם ידבר הם אומרים הבעל עננו. עאכו"כ כשדיבר הקב"ה על הר סיני השתיק כל העולם כדי שידעו הבריות שאין חוץ ממנו, ואמר אנכי ה' א-להיך (שמות רבה פכ"ט, מובא בתורה שלימה ס' עז).
בסגנון הנעלה הזה מבקש בעל המדרש לתאר כיצד כל הבריאה כולה עוצרת את נשמתה בשעה שהבורא משמיע את דברו. ועולה כאן השאלה כיצד האדם הפשוט עם כוחו המוגבל לקלוט את דברי הבורא? על כך אומר בעל המדרש בפסיקתא דר"כ סוף פי"ב במלים אלה:
אנכי ה' א-להיך…
אמר ר' יוסי ב"ר חנינא לפי כחו של כל אחד ואחד היה הדיבור מדבר עמו, ואל תתמה על דבר זה שהמן היה יורד לישראל, כל אחד היה טועמו לפי כחו, התינוקות לפי טעמן, והבחורים לפי כחן, והזקנים לפי כחן, הדיבור על אחח כמה וכמה, אמר דוד: [תהלים קט, ד] 'קול ה' בכח', 'בכחו' אין כתיב כאן אלא 'בכח' , בכחו של כל אחד ואחד, אמר להם הקב"ה: לא מפני שאתם שומעין קולות הרבה [יש אלוהות הרבה] אלא היו יודעים שאני הוא 'אנכי ה' א-להיך' בעולם הזה נגאלו ישראל ונשתעבדו במצרים ונשתעבדו בבבל, ומבבל למדי וממדי ליון, ומיון לאדום, ומאדום הקב"ה גואלן, ואינן משתעבדין עוד, שנאמר: [ישעיה מה, יז],'ישראל נושע בה' תשועת עולמים לא תבושו ולא תכלמי עוד עד עולמי עד' (מובא בתורה שלימה, ס' סד).
אנכי ה' א–להיך…
הרב הירש:
…לא הידיעה על מציאות ה' היא העיקר אלא ההכרה וההודעה שהוא א-לי והוא לבדו תומך גורלי והוא לבדו מכונן את מעשה ידי, כנגד מצות 'אנכי ה' א-להיך' יש רק מענה אחד אתה א-לוהי! (ע"א).
נחמה ליבוביץ:
…על הקשר שבין 'מארץ מצרים' ובין 'מבית עבדים' מעמידנו עוד בנו יעקב בראותו בכך קשר ניגודי. ארץ מצרים היא היא ארץ התרבות העתיקה, הציביליזציה המפוארת{בראשית יג, י) 'כגן ה' כארץ מצרים. 'חכמי יועצי פרעה שמם יצא בארץ' מצרים בה בניינים לתפארת, אומנות אדירה – אבל כל זה אינו שווה בעיני התורה אלא 'בית עבדים' ועל עבודת פרך של עבדים בנוי כל הבית הזה לדעת בנו יעקב רומזות שתי המילים האחרונות של הראשון שבעשרת הדיברות: 'אם בארץ תרבות אין מקום לחירות, הרי שעובד ה' יוותר על התרבות' ועל כן 'הוצאתי אתכם מארץ מצרים מבית עבדים' (עיונים עמ' 227).
אכן, ביטוי פשוט לכאורה כמו 'בית עבדים' מקבל כאן משמעות עמוקה יותר לאור דבריהם של נחמה ליבוביץ ושל בנו יעקב…