דברי תורה לבמדבר

חקת התשפ״א

לע"נ של אורי ז"ל שיום הזיכרון שלו חל בימים אלה.

נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאל עד אשר נעבר גבלך. ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצר לקראתך. ויאמרו אליו בני ישראל במסילה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה. ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה. וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו (במדבר כ, יז – כא).

להמשך  » 

שלח התשפ״א

שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו כל נשיא בהם… וראיתם את הארץ מה הוא [קרי: היא] ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב (במ' יג, ב, יח).

בחיי האדם ואף בחיי העמים נוצרת לפעמים דילמה בין הנטיה לסמוך על הנס לבין השאיפה לנסות ולפעול בכוחות עצמנו, וגם במהלך ההיסטוריה של עם ישראל הדילמה של ההנהגה ניסית לעומת ההנגה הטבעית היתה מוכרת, ודוגמה מוכרת לכך מצויה בפרשתנו בנושא רצונם של אבותינו לשלוח מרגלים בטרם הכניסה לא"י. בין יתר המפרשים הרמב"ן מעלה את הנושא בהרחבה ונביא כמה מהערותיו:

להמשך  » 

במדבר התשפ״א

וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר

במה המיוחד שבחומש במדבר? בספרו 'העמק דבר' עומד הנצי"ב על אחת התכונות החשובות של הספר והרי דבריו:

להמשך  » 

בהעלותך תשע"ח

ויהי העם כְּמִתְאֹנְנִים  רע בעיני ה'  וישמע ה' ויחר אפו ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה. ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל ה' ותשקע האש  (במדבר יא, א-ב).

דרך אבותינו במדבר היתה רצופת משברים, ועל כך אומר הרב אבינר את  הדברים  הבאים:

להמשך  » 

מטות מסעי תשע"ח

אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן.  ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה'  ואלה מסעיהם למוצאיהם  . . .  ו יסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון  ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים.

מה היא משמעותו של רשימת המסעות ?  אומר על כך הרב אהרן ליכטנשטיין  זצ"ל :

להמשך  »