לע"נ אבי מורי ר' שמשון מרדכי בן מוהר"ר אברהם שאול שיום פטירתו חל השנה ביום שבת קדש פ' ראה – תנצב"ה
ראה אנכי נותן לפניכם ברכה וקללה (דברים יא, כא).
ארכיון לפי מחברים: amiad
עקב התשפ״א
מזל טוב למשאת ואבישי לקראת יום האירוסין שלהם
והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר ה' א–להיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך (דברים ח, יט).
ואתחנן התשפ״א
דברים התשפ״א
אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן וגו'
הפסוק הפותח את פרשתנו זכה לפירושים רבים, מהם בדרך הפשט ומהם בדרך הרמז, ונביא חלק מהם:
מטות–מסעי התשפ״א
אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן (במדבר לג, א)
מה ראתה התורה לפרט בפירוט רב כל כך את כל מ"ב החניות של אבותינו במדבר? כדי לענות על כך נביא כמה פירושים ונתחיל בדבריו הידועים של רש"י:
פינחס התשפ״א
בשעה שהקב"ה אומר למשה רבינו שעליו לעלות להר העברים ולראות את הארץ בטרם ימות מחשבותיו של משה נתונות לעתיד מצבו של עמו, ולכן הוא מבקש מהקב"ה שיימצא מנהיג ראוי שיחליף אותו, על כך הוא אומר:
וידבר משה אל ה' לאמר
בלק התשפ״א
חקת התשפ״א
לע"נ של אורי ז"ל שיום הזיכרון שלו חל בימים אלה.
נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאל עד אשר נעבר גבלך. ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצר לקראתך. ויאמרו אליו בני ישראל במסילה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה. ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה. וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו (במדבר כ, יז – כא).
קרח התשפ״א
ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד ה' על כל העדה (במדבר טז, יט)
ר' חנן פורת:
שלח התשפ״א
שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו כל נשיא בהם… וראיתם את הארץ מה הוא [קרי: היא] ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב (במ' יג, ב, יח).
בחיי האדם ואף בחיי העמים נוצרת לפעמים דילמה בין הנטיה לסמוך על הנס לבין השאיפה לנסות ולפעול בכוחות עצמנו, וגם במהלך ההיסטוריה של עם ישראל הדילמה של ההנהגה ניסית לעומת ההנגה הטבעית היתה מוכרת, ודוגמה מוכרת לכך מצויה בפרשתנו בנושא רצונם של אבותינו לשלוח מרגלים בטרם הכניסה לא"י. בין יתר המפרשים הרמב"ן מעלה את הנושא בהרחבה ונביא כמה מהערותיו: