ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' א–ל עולם (בראשית כא, לג)
על פירושו של הפסוק הזה מביאה הגמרא במס' סוטה שתי דיעות שוות בדברי חז"ל באשר לאותה נטיעה:
ארכיון לפי מחברים: amiad
לך לך התשפ״ב
נח התשפ״ב
מזל טוב למשאת ואבישי לקראת יום נישואיכם שחל השבוע – שמחים בשמחתכם!
וישלח את העורב ויצא יצוא ושוב עד יבושת המים מעל הארץ
בראשית התשפ״ב
ויקח ה' א–להים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה (בר' ב, טו).
פרשתנו עוסקת בין יתר הנושאים הקשורים בבריאת העולם גם במחויבותו של האדם לפעול למען העולם שבו הוא חי, ונראה כמה דוגמאות לכך בפירושים הבאים:
האזינו התשפ״ב
וילך התשפ״ב
וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל (דברים לא, א).
תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה
נצבים התשפ״א
אתם נצבים היום כלכם לפני ה' א–להיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל (דברים כט, ט).
פרשתנו פותחת בתיאור ההתכנסות של העם כדי לשמוע את דברי הפרידה של משה רבינו. במהלך הפרשה התורה מזכירה את 'מכות הארץ' ואת השממה הקשה של הארץ בשעה שדברי התוכחה מתממשים, וכך נאמר:
כי תבא התשפ״א
תחת אשר לא עבדת את ה' א–להיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל.
ועבדת את איביך אשר ישלחנו ה' בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל וגו'
כי תצא התשפ״א
כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע.
והיה אם בן הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר.
שופטים התשפ״א
ברכות למשאת ואבישי לכבוד יום האירוסין = ויהא רצון שיזכו לבנות בית נאמר בישראל
כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום (דברים כ, י).