ובאת אל הכהנים הלוים והשפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט.
ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה' ושמרת לעשות ככל אשר יורוך.
לפרשות השבוע ועוד
ובאת אל הכהנים הלוים והשפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט.
ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה' ושמרת לעשות ככל אשר יורוך.
ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה.
ותמת שרה בקרית ארבע הִוא חברון בארץ כנחן ויבא אברהם לספד לשרה וְלִבְכֹּ תה./
קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה).הייתי לשני מחנות (בראשית לב, יא).
הפסוק שלפנינו מקפל בתוכו שאלה חשובה שלמעשה מלווה אותנו בכל החיים: האם אנחנו באמת ראויים לחסד שניתן לנו מידי הקדוש ברוך הוא? התלבטות ניכרת היטב מתוך דברי הפרשנים:
וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען
בפסוק הפותח את פרשתנו מצוי כבר רמז לבאות, כדבריו של רש"י בעקבות המדרש [בראשית רבה וישב פד, ג]:
וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו (בראשית מב, א).
ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות.
ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לָבֹא אפרתה וָאֶקְבְּרֶהָ שם בדרך אפרת הוא בית לחם
(בראשית מח, ז).
וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה א-להים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אני הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללב.
ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לא-להים.
כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו
וּבְחֻקֹתֵיהֶם לא תלכו. את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכם בהם אני ה' א-להיכם
וַהֲשִׁמֹתִי אני את הארץ וְשָמְמּוּ עליה אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ.
ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה