כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו
וּבְחֻקֹתֵיהֶם לא תלכו. את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכם בהם אני ה' א-להיכם
ארכיון לפי מחברים: Amihud
אמור תשע"ח
וּבְקְֻצְרְכֶם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שָׂדְךָ בקֻצְרֶךָ ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אֹתָם אני ה'
א-להיכם (ויקרא כג כב).
בחוקותי
וַהֲשִׁמֹתִי אני את הארץ וְשָמְמּוּ עליה אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ.
ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה
מטות מסעי תשע"ח
אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן. ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם . . . ו יסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים.
מה היא משמעותו של רשימת המסעות ? אומר על כך הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל :
ואתחנן תשע"ח
ביד אמן, כדרכו בקדש, מתאר הרב זקס את מקומו של הפסוק הזה בתוך פרשתנו כשהוא אומר:
בין פסגותיה של פרשת ואתחנן – 'שמע ישראל', עשרת הדברות ועוד – מצטנע פסוק קטן בעל השלכות גדולות של ההשקפה המוסרית היהודית , הנה הוא ועמו הפסוק שלפניו:
כי תבוא תשע"ח
ראה תשע"ח
כי יהיה בך אביון מאחר אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' א-להיך נֹתֵן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון. כי פָתֲֹח תִּפְתַּח את ידך לו וְהַעֲבַט תַּעֲבִיטֶנּוּ די מחסרו אשר יֶחְסַר לו ׁ(דברים טו, ז-ח).
בעקבות דברי חז"ל רש"י מזכיר היבט חשוב של מצות הצדקה, וכך הוא אומר:
ניצבים תשע"ח
כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא.
לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמעינו אתה ונעשנה.
האזינו תשע"ח
ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע בן נון.
ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל.
קרח תשע"ח
ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן.
. . . ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד ה' אל כל העדה (במדבר טז, א, יט).