פ' כי תבוא ב"ה ערב שבת קדש פ' כי תבוא תשע"ח
ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה.
ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך.
ברוך טנאך ומשארתך.
ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך (דברים כח, ג – ו).
ברוך אתה בעיר:
רד"צ הופמן:
כלומר, כדרך שהאדם חייב במצוות על כל צעד ושעל, כך ברכת ה' הבאה עליו בשכר זה תגיענו בכל מקום שהוא חי ופועל שם. הכתוב מדבר על ישראל כעל עם המתפרנס מחקלאות ועל כן הוא מציין בייחוד 'עיר' ו'שדה'. בשני המקומות האלה מקיים היהודי מצוות רבות ועל כן הוא ראוי לברכת ה'. אותה הכוונה כלולה בשני 'ברוך' החרונים, 'בבאך', היינו הכניסה לעיר, 'בצאתך' היא היציאה לשדה. על כן הקדים הכותב 'בבאך' לפני 'בצאתך', כמו שהקדים 'בעיר' לפני 'בשדה'. אלמלא טעם זה היה ראוי שהכתוב יסדרם להיפך . . . אף על פי כן אין הברכה 'בצאתך' ו"בבאך' זהה עם הברכה 'בעיר' ו'בשדה', כי "בצאתך' ובבאך' כולל גם את ברכת השי"ת בשעה שהאדם הולך בדרך מצוה . . . עוד יש לפרש כי בלשון יציאה וביאה נכללת פעולת מנהיגי העם, הזקוקים ביותר לברכת ה'.
בפסוק ד' – ברוך פרי בטנך וגו' – מקדים הכתוב את הברכה עבור החביב ביותר בעיני האדם, היינו בניו; אחרי כן מזכיר הכתוב את שאר רכושו, השדה והבהמות וכו' . . . (מתוך פירושו ע"א).
הרש"ר הירש:
הואיל ואתה מקיים את המצוות המוסירות והחברתיות, יתברכו חיי משפחותיך וקהילותיך (!) והואיל ואתה מקיים את המצוות התלויות בקרקע ובגידול מקנה, יתברכו שדותיך ועדריך. ולא עוד, אלא בניגוד לתופעות הכלכליות הרגילות לא הברכה בשדה תביא לידי ברכה בעיר אלא ב ר ו ך א ת ה ב ע י ר , ולפיכך – ו ב ר ו ך א ת ה ב ש ד ה. הואיל ויסוד חיי היחיד והעם הוא טהרה מוסרית ואחריהם קיום מצוות הצדק והחסד, יתן לך ה' את ברכתו בשדה , יברך את פ ר י ב ט נ ך ו פ ר י א ד מ ת ך ועדריך; שהרי בניך נולדים כדי לחיות חיים מוסריים, צודקים ונאמנים לחובה, ומה שהטבע הפיסי מצמיח לך , יתעלה בידיך לעבודת חיי אדם שיש בהם חירות מוסרית ונאמנות לחובה (פירושו ע"א).
איך עלינו לנהוג לנוכח ברכה משמים? אומר על כך בעל תורה תמימה את הדברים הבאים:
ס' תוספת ברכה:
. . . אם זה הירא שמים אונו עושה מאומה לפרנסתו, אך סומך כולו על עזרה מן השמים אז אע"פ שמדת הבטחון היא מדה גדולה כנודע, אעפ"י כן זה יגע בעצמו לפרנסתו ויחד עם זה בוטח בה' כי יצליחנו במעשה ידיו – זה גדול מבטחון לבד, יען כי יותר נכון שלא לסמוך על הנס (פסחים ס"ה ב) וגם כל מה דאשפשר למעט בניסא ממעטין וגם הכתוב אומר מפורש 'וברכך בכל אשר תעשה ' וכ"כ 'האדם לעמל יולד' ואין למדין מיחידים שרידסגולה היושבים לפ ני ה' תמיד, שלהם נאה מדה זו ולא כל הרוצה ליטול יטול . . . וזהו שאמר כאן בברכות השפע ברוך אתה בבואך לעולם שתהא הברכה מצויה לך בעולם הזה ועם כל זה תהי' ברוך בצאתך מן העולם שלא ינוכה לך משכרך בעולם הבא . . . אך יתבאר כי הן ידוע, שהטובה בעולם הזה היא רק זמנית, כי אדם קרוץ מחומר במה נחשב הוא התעיף עיניך בו ואיננו, אבל אבל הטובה התמידית והנצחית היו בעולם שכולו טוב, והטובה הזאת נקראת 'טוב עולמי כלומר, טובה נצחית, וכמו מן העולם ועד העולם. ועל כן מבקשים [בברכת המזון] על שני זמני טובות. מבקשים על ברכה וישועה ופרנסה טובה וכל טוב בעולם הזה, ויחד עם זה מבקשים , שיחד עם השפעת הטובה בעוה"ז, 'אל יחסרנו ' כלומצר, אל ינכה לנו מכל הטוב שהוא לעולם לנצח והיינו שלא ינכו מזכויותינו בעולם הבא עבור שה שנחלנו טובה בעולם הזה.
ואם נרצה לדעת מהו סדר העדיפויות עבורנו בעולם הזה, הרי נצטט פעם נוספת את דבריו של רד"צ הופמן:
רד"צ הופמן:
ברוך פרי בטנך
בפסוק ד מקדים הכתוב את הברכה עבור החביב ביותר בעיני האדם, דהיינו בניו (ע"א).