ויאמר ה' אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו (ויקרא כא, א).
בפתח פרשתנו ישנה מעין אמירה כפולה לבני אהרן, וכך פירושם של רש"י ושל ר' אברהם אבן עזרא:
לפרשות השבוע ועוד
ויאמר ה' אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו (ויקרא כא, א).
בפתח פרשתנו ישנה מעין אמירה כפולה לבני אהרן, וכך פירושם של רש"י ושל ר' אברהם אבן עזרא:
התורה מתארת בצורה מרגשת את המפגש המחודש בין משה רבינו ובין בני ישראל המקבלים אותו ביראה ופחד לאחר שהיה בעולמות העליונים בהר סיני:
ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לֻחות הָעֵדֻת ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו. וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו. ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אלהם. ואחרי כן נגשו כל בני ישראל ויצום את כל אשר דבר ה' אתו בהר סיני. ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה. ובבא משה לפני ה' לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יְצֻוֶּה. וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו (שמות לד, כט – לה) .
וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען
אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אלא אכיהם (בראשית כז א-ב).
וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה א-להים עמדי ושמרני בדרך אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש (בראשית כט ו).
לחם לאכל ובגד ללבש
ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד.
ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר וַעֲבֻדָה רבה ויקנאו אתא פלשתים.
מזל טוב לעמיהוד היקר לכבוד שבת בר המצוה שלו
וַיָּבֵא יוסף את יעקב אביו ויעמידהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה.
אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את הא-להים התהלך נח.
בפירושו המפורסם של רש"י הוא מזכיר את ההשוואה הידועה בין דמותו של נח ובין דמותו של אברהם:
המעקה מחודשת או מבוארת {ויקרא יט, יז} לא תעמוד על דם רעך'…