ב"ה ערב שבת קדש פ' וישב תשע"ט חנוכה שמח
וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען
אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אלא אכיהם (בראשית כז א-ב).
המילים הפשוטות בהן מתחילה פרשתנו הביאו למגוון פירושים, הן לאור הפשט והן לפי הדרש והרי כמה מהן:
וישב יעקב
רש"י:
אחר שכתב לך ישובי עשו ותולדותיו בדרך קצרה שלא היו ספונים וחשובים לפרש היאך נתישבו וסדר מלחמותיהם . . . פירש לך ישובי יעקב ותולדותיו בדרך ארוכה כל גלגולי סבתם לפי שהם חשובים לפני המקום להאריך בהם. וכן אתה מוצא בעשרה דורות מאדם עד נח פלוני הוליד את פלוני וכשבא לנח האריך בו (מתוך דבריו ע"א).
בפתיחת פירושו הרשב"ם מזכיר את דבריו המפורסמים לרש"י – שכידוע היה סבו – , בענין דרך הפשט ואלה דבריו:
רשב"ם.:
. . . וגם רבנו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היהצריך לעשות פירושים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום (פירושו ע"א).
בעלי המדרש רואים כאן ביטוי לציפיותיו של יעקב אבינו לגבי המשך חייו:
הרב מ"מ כשר:
'וישב יעקב . . . בטח ושאנן ושלובארץ אחוזתו, ובארץ מולדתו ובארץ מגורי אביו, שנ' וישב יעקב בארץ מגורי אביו (פרקי דרבי אליעזר פ' לח)' . . . דיושב בטח שאנן ושלו, אז מתחיל השטן לקטרג (שם ע"א, ס' ה .
תנחומא ישן:
אמר יעקב ראיתי צרת עשו, צרת לבן, צרת דינה, צרת רחל ; לא נחתי מימי , מעתה אני אניח ואני יושב, אמר הקב"ה: ליעקב ביקשת לישב עצמך? לא דיין לצדיקים לעולם הבא? בעולם הזה אינן ראויין לישיבה! מיד קפצה עליו צרת יוסף וגו' (מבוא לתנ"י, צד כד, מובא בתורה שלימה שם).
הרב מ"מ כשר :
ובס' 'אמרי שפר' לרבינו יהודה ב"ר משה חלוה, כתב-יד פריז: אחרי שמביא מאמר ב"ר הנ"ל כותב: בא ללמדנו כשהצדיק עושה ורוצה להתיישב ולשקוט, הצרות באות עליו, שהקב"ה רוצה לייסרו כדכתיב: 'אשרי הגבר אשר תייסרנו יה' , כדי לצרפו מעוונותיו ולהנחילו רב טוב הצפון לו לעולם הבא, דכתיב: 'מה רב טובך אשר צפנת ליראיך'והצרה טובה אל הצדיקים בעולם הזה משלות הרשעים בו. וראה ברש"י כאן מבואר דהיה לו הגי': אומר " הקב"ה" ובמדרש הגירסה "שטן" בא ומקטרג, ונכון יותר הגירסה במדרש שלפנינו כי זה מתאים עם כל המאמרים שהבאתי לעיל אות ו', דמבואר שם שהשטן מקטרג (תורה שלימה ע"א, הערה ט').
לאור מהלך חייו של יעקב אבינו מדבר הרב שטיינזלץ על צורת החיים של הצדיק:
הרב עדין שטיינזלץ :
בכל הסיפורים של יעקב וכן בקורות חיייהם של צדיקים רבים אחרים מצויה תמיד השאלה הפנימית: עד כמה צדיקים יכולים להגיע לשלוות נפש . . . במהלך חייו יעקב כמעט ולא נפגע בגופו; הניסיונות של יעקב הם בתחום של עגמת הנפש, והסיפור של יעקב הוא מלחמה לשלוות הנפש. . .
בעולם שלנו כולם מוכרים שלוות נפש. זו אחת הסחורות הכי מבוקשות בעולם., ולא מדובר רק על אלו שמטופלים אצל פסיכולוגים. כל אדם, בהתאם למישורי הנפש שלו, רדוף בכל מיני דברים, והדבר נכון אף יותר היום, כשאנו חיים בעולם הרבה יותר דינמי, נמרץ ורדוף מאי פעם. לכן העולם היום הוא עולם שבו כולם מחפשים שלווה, גם כשאנשים הולכים לריפוי או לחילופין לסמים, לא פעם זה בא מתוך רצון לברוח מעולם מלא ייסורי נפש אל עולם רגוע. אדם רוצה לשבת בשלווה, והוא אפילו מוכן לשלם בעד זה (חיי עולם, עמ' 81 ואילך).