דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני ה' א–להיכם (ויקרא יט, ב).
לכאורה הפסוק מובן, אבל מהי משמעותה של המילה 'כי' ? נביא כמה פירושים.
דברי תורה לויקרא
תזריע מצורע התשפ״א
זאת תהיה תורת המצורע . . .
ויקרא רבה טז, ג: זאת תהיה תורת המצרע . . . הדא הוא דכתיב [תהילים לד, יג]: 'מי האיש החפץ חיים' . מעשה ברוכל אחד שהיה מחזיר בעירות שהיו סמוכות לציפורי, והיה מכריז ואומר: 'מאן בעי למזבן סם חיים' [מי רוצה לקנות סם חייים ?!] . אודקין עלה [הביטו אליו ונדחקו אליו כל העם] . רבי ינאי הוה יתב ופשט בתורקלינה [באותה שעה רבי ינאי היה יושב ועוסק בפשטי המקראות בטרקלינו שהיה עוסק בו בתורה]. שמעה דמכריז: ' מאן בעי סם חיים?!' [שמע אותו רבי ינאי שהרוכל היה מכריז: 'מי רוצה סם חיים ?!]. אמר לה תא סק להכא זבין לי [אמר לו: בוא לכאן ומכור לי!']. אמר לה לאו אנת צריך לה ולא דכותך ! [אמר לו: 'אתה לא צריך לסם זה ולא אנשים כמוך !]. אטרח עלה סליק לגבה [הטריח עליו רבי ינאי והרוכל עלה אליו] . הוציא לו [הרוכל] ספר תהילים הראה לו פסוק [תהילים לד, יג]: 'מי האיש החפץ חיים', מה כתיב בתרה ? [שם, יד:}נצר לשונך מרע . . . סור מרע ועשה הטוב'. אמר רבי ינאי: אף שלמה הכריז [משלי כא, כג:] 'שמר פיו ולשונו שֹׁמר מצרות נפשו'. אמררבי ינאי: 'כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה ולא הייתי יודע היכן הוא פשוט עד שבא רוכל זהוהודיעו: 'מי האיש החפץ חיים', לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם: 'זאת תהיה תורת המצורע' תורה המוציא שם רע' (מובא גם אצל נחמה ליבוביץ, עיונים, עמ' 157 ואילך).
שמיני התשפ״א
בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני ה' אש זרה
אשר לא צוה אתם (ויקרא י, א).
ויקרא התשפ״א
שמיני תשע"ט
קדושים תשע"ט
מצורע תשע"ט
מזל טוב לשבות ולאורית ועמיעד בהגיעה למצוות!
וידבר ה' אל משה לאמר. זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן. ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע. וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזוב.וצוה הכהן ושחט את הצפור האחת אל כלי חרש על המים החיים וגו' (ויקרא יד, א ואילך).
בהר תשע"ט
בחקתי תשע"ט
ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני ה' א-להיהם
(ויקרא כו, סד).
אמור תשע"ט
ויאמר ה' אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו (ויקרא כא, א).
בפתח פרשתנו ישנה מעין אמירה כפולה לבני אהרן, וכך פירושם של רש"י ושל ר' אברהם אבן עזרא: