ב"ה ערב שבת קדש פ' בראשית תשע"ח שנה יב
ויקח ה' א-להים את האדם ויַנַחִּהֵוּ בגן עדן לעבדה ולשמרה (בראשית ב' טו).
בראשית דרכו בעולם ולאחר שהקב"ה הניח את האדם בגן עדן רומזת התורה מהו תפקידו של האדם עלי אדמות ויקח:
רש"י: לקחו בדבדרים נאים ופיתהו להיכנס (ב"ר, דבריו ע"א).
לעבדה ולשמרה:
רד"ק . . . ועוד הוסיף לעבדה ולשמרה שלא זכר בתחילה ופי' וינחהו שלקחו ממקום שנברא שם לגן עדן והניחהו בגן עדן. ולמה לא יְצָרוֹ תחילה בג"ע שהיה סופו להניחו שם? כדי שיהיה המקום ההוא חביב עליו יותר שהיה חדש אצלו, ושיכיר שהא-ל הולך ומטיב עמו. לעבדה ולשמרה . . . שיעבוד האדמה ההיא בניכוש ובעידור בירקות ובאילנות למאכלו, ולשמרה מחיות ומעופות כפי כוחו ורבותינו ז"ל [בבראשית רבה] פירשו במשל זה ואמרו: לעבדה זה תלמוד ולשמרה אלו מצוות (רד"ק ע"א).
הרד"צ הופמן: אין האדם מושם בגן עדן למען תענוגו הוא אבל הוא מושם שם כדי למלא ייעודו, דהיינו 'לעבדה'. . . . עבודה זו לא היה בה משום טורח ועמל כפי שהיה בעבודת האדמה שלאחר מכן, תכליתה היתה לשמש לאדם ביטוי פעיל של כוחותיו וכשרונותיו , ועוד – 'לשמרה' להגן על הגן בפני חליות רעות, שלא תאכלנה את פירות עציו , אשר לא נועדו להם . . . במילים 'לעבדה ולשמרה' רמז לקיום מצוות ה' . . . חכמינו ז"ל מצאו בפסוק זה רמז לשבע מצוות של בני נח [סנהדרין נו ע"ב] שבלעדיהן אין חברה אנושעית יכולה להתקיים , כי כך רצון הבורא (דבריו ע"א).
הרש"ר הירש: ה' יצר את האדם, וגם אחריו שהוא נוצר היה עדיין ברשות ה'; אך הקב"ה הניחו ושחררו מסרו לרשות עצמו בפעם הראשונה ונתן לו את גן עדן לעבדה ולשמרה, וגם אם הארץ היא גן עדן לאדם עליו לעבוד עבודה ולעשות את חובתו; אך בגן עדן יש שכר לפעולת האדם, ומעשי ידיו מתברכים . . . ה' הניחו בגן של עדן ואושר למען יעבוד לאושרו ויקיימנו בידיו. במלאו את תפקידו בנאמנות ישמור על אושרו ואף יוסיף עליו; ובלאו הכי : ה'עבודה' וה'שמירה' האמורות כאן אינן מתייחסות רק לעבודות הקרקע : אלא הן כוללות את כל התנהגותו המוסרית של האדם, במעשהו ובמחדלו. . . וגם חז"ל מייחסים את 'לעבדה ולשמרה' לתורה ולמצוות, הוה אומר: לכלל ייעוד האדם (דבריו ע"א)
קהלת רבה, ט: בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון נְטָלוֹ והחזירו אל כל אילני גן עדן ואמר לו: רְאֵה מעשי כמה נאים ומשובחים הם; וכל מה שבראתי – בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך (קהלת רבה, ט; מובא גם בספר האגדה, ח, נח).
הרב ליכטנשיין זצ"ל מבהיר לנו את מהותו של התפקיד הכפול שהאדם צריך למלא במהלך חייו
הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל: הקב"ה שם את האדם בגן 'לעָבדה ולשָׁמרה' יש כאן שתי משימות שונות. האחת, 'לשמרה' . . . ומגמתה היא שימור עולם הטבע . הכוונה היא לשמירת העולם ולהשגחה עליו, והרי השגחה היא דבר סטַטִי במהותו, דאגה שדברים לא ישתנו, שיישארו כפי שהם. זה מה שהיה מצופה מהאדם ואכן, חלק מתפקידנו בעולם הוא שמירת מה שניתן לנו: סביבתנו הטבעית, מסגרתנו החברתית, מורשתנו הדתית . . . במקביל ישנה משימה נוספת: 'לעבדה' . זוהי משימה שהיא יצירתית במהותה: לפַתֵחַ, לעבוד לחדש, כך היה אפילו בגן עדן, שהיה מלכתחילה לדעת כמה מדרשים סביבה מושלמת. מכאן עולים שני מוקדים ראשוניים של חובה:
א. לשמור להיות בעלי חוש אחריות ביחס למה שכבר ניתן לנו.
ב. לעבוד וּלְפַתֵּחַ . האדם נצטווה ספציפית לעבד את אדמת גן עדן ולשמור עליו; אך דומני שלא נחשוב מרחיקי לכת מדי אם נבין שציווי זה מקיף הרבה יותר מאותה פינה מסוימת שבה הונחו אדם וחוה. לפנינו הגדרה שעל פיה יש לתפוש את האדם בכללותו: בתור שומר ובתור עובד (מתוך האתר של ישיבת הר עציון, שיעור 1vbm haretzion ,). דבריו של הרב ליכטנשטיין יכולים לשמש מורה דרך לגבי תפקידו של האדם בעולמנו -ראוי לדו ן בrבדים לעומק.