ויקהל פקודי התשפ״א

ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה (שמות לה, ל).

וּלְהוֹרֹת נתן בלבו . . . (שם, לד). ויעש בצלאל את הארן . . . (שמות לז, א)

להמשך  » 

כי תשא התשפ״א

התורה מתארת בצורה מרגשת את המפגש המחודש בין משה רבינו ובין בני ישראל המקבלים אותו ביראה ופחד לאחר שהיה בעולמות העליונים בהר סיני:

ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לֻחות הָעֵדֻת ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו. וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו. ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אלהם. ואחרי כן נגשו כל בני ישראל ויצום את כל אשר דבר ה' אתו בהר סיני. ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה. ובבא משה לפני ה' לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יְצֻוֶּה. וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו (שמות לד, כט – לה) .

להמשך  » 

ויקהל פקודי תשע"ח

הרב זוין  מזכיר ששתי הפרשיות של השבת הזאת באות בדרך כלל ביחד, כאשר לכל אחת מהן תוכן משלה. פרשת ויקהל עוסקת בנושא הכלל  וההתקהלות, בעוד שפרשת פקודי ענינה נושאים הקשורים  במנין,  בחשבון, במידה ובמשקל. הרב זוין מצביע על הקשר המהותי בין שני הכיוונים האלה, כשהוא אומר:

       שתי השקפות עולם ישנן. האחת  אומרת  שהציבור והכלל הוא העיקר בחיי החברה. והאדם הפרטי אין לו כל ערך וחשיבות כשהוא לעצמו.   כל ערכו של הפרט הוא  בתור בורג במכונת החברה הכללית, ובשביל תועלת הכלל אין להתחשב כלל  עם חיי היחיד, ויש להקריב אלפי אלפים יחידים על מזבח החברה.  השניה אומרת  שכל העיקר הוא היחיד  . . . הציבור תפקידו רק לשמש את היחיד. במרכז עומד הפרט  (לתורה ולמועדים, עמ' 126). 

להמשך  » 

יתרו תשע"ח

אנכי ה' א-להיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים

נתחיל בשאלה מפורסמת:   במה זכה יתרו שפרשת השבוע  תיקרא על שמו?  ומהו הקשר בין פרשת יתרו ובין מעמד הר סיני?  אומר על כך בעל שפת אמת את הדברים הבאים:

להמשך  » 

בשלח תשע"ח

וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חֹנִים על  הים כל סוס רכב פרעה   ופרשיו וחילו על פי החירת לפני בעל צפן.

ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם  והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל  אל  ה' . . .

להמשך  » 

משפטים תשע"ח

ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (שמות כד, ז).

במעמד הר סיני אמרו אבותינו 'נעשה ונשמע', והנושא הזה זכה לפירושים רבים בדברי חז"ל ובדברי הפרשנים.   

להמשך  »