ב"ה ערב שבת קדש פ' יתרו תשע"ט
אנכי ה' א-להיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים (שמות כ, ב).
רמב"ם:
וידיעת דבר זה [שיש מצוי ראשון] מצות עשה, שנאמר: 'אנכי ה' א-להיך' וכל המעלה על דעתו שיש שם א-לוה אחר חוץ מזה עבר בלא תעשה שנאמר: 'לא יהיה לך אלהים אחרים על פני' וכפר בעיקר, שזה הוא העקר הגדול שהכל תלוי בו (הל' יסודי התורה א, ו).
רמב"ן:
הדיבור הזה מצות עשה. אמר: 'אנכי ה' יורה ויצוה אותם שידעו ויאמינו כי יש ה' והוא א-להים להם, כלומר הווה קדמון. מאתו היה הכל בחפץ ויכולת והוא א-להים להם שחייבים לעבוד אותו (פירושו ע"א).
רבים מזכירים שבלשון עשרת הדיברות יז רמש לפנייה האישית אל כל אחד ואחת מאתנו, והדבר מובא גם אצל חכמי המדרש וגם , למשל, בדבריו של ר' החזוני ושל הרש"ר הירש:
פסיקטא דרב כהנא:
אמר ר' יוסי בר' חנינא: לפי כוחו של כל אחר ואחד היה הדיבור מדבר עמו, ואל תתמה על דבר זה , שהמן היה
יורד לישראל, כל אחד לפי טעמו, התינוקות לפי כחן, והבחורים לפ כחן, והזקנים לפי כחן,כו' הדיבור על אחת כמה וכמה. אמר דוד: 'קול ה' בכח,' בכחו אין כתיב כאן אלא 'בכח', בכחו של כל אחד . . . (פסיקתא דר"כ סוף פרק י"ב, מובא בתורה שלימה ס' סד).
ר' החזקוני:
אמר רבי לוי: נראה להם הקב"ה לישראל כמו איקונין שיש לה פנים לכל צד ואלף בני אדם מביטים בה והיא מבטת בכולן. כך הקב"ה כשהיה מדבר כל אחד ואחד מישראל אומר 'עמי הוא מדבר' 'אנכי ה' א-להיכם' אין כתיב, אלא 'א-להיך' למה שהיה מדבר עם כל אחד ואחד כסדר שהם עומדים מסביב ההר כדכתיב 'והגבלת את ההר סביב לאמר', ואל תתמה שהרי המן כל אחד היה טועמו לפי כחו ומה הנן כך, הדיבור על כל אחת כמה וכמה (פירושו ע"א}.
הרב הירש:
האמת היסודית של ההווייה היהודית אינה זו שאני מאמין במציאות ה' בכלל, ואף לא זו שה' הוא אחד ואחד בלבד, אלא זו שה' האחד והיחיד , א-לוהי האמת, הוא א ל י שהוא ברא ויצר א ו ת י , הציג אותי על מעמדי והעמיד אותי על חובתי, ועדיין הוא יוצרי ומעצבי, . . . לשון אחר: לא הידיעה על מציאות ה' הוא העיקר, אלא ה ה כ ר ה ו ה ה ו ד א ה שהוא א ל י והוא לבדו ת ו מ ך ג ו ר ל י , והוא לבדו מ כ ו נ ן את
מ ע ש ה י ד י. כנגד מצות 'אנכי ה' א-להיך' יש רק מענה אחד: א ת ה א – ל ה י! (דבריו ע"א).
ונזכיר שוב את התיאור המרהיב בפי בעל המדרש בשעה שהוא מבקש לתאר כיצד כל הבריאה וכל מעשה בראשית
עומדים ומצפים ביראה בשעה שהקב|"ה מביא את עשרת הדיברות לעולם:
שמות רבה:
א"ר אבהו בששם ר' יוחנן: כשנתן הקב|"ה את התורה ציפור לא צווח, עוף לא פרח, שור לא געה,
אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש, הים לא נזדעזע, הבריות לא דיברו , אלא העולם שותק ומחריש.
ויצא הקול 'אנכי ה' א-להיך' . . . כשדיבר הקב"ה על הר סיני השתיק כל העולם כדי שידעיו הבריות
שאין חוץ ממנו ואמר 'אנכי ה' א-להיך' (שמות רבה פ' כ"ט, מובא בתורה שלימה ס' עז).