ב"ה ערב שבת קדש פרשת בשלח תשפ"ד
מזל טוב לשלומית ומיכאל להולדת בתם ולנועם ומאירה לכבוד הנכדה החדשה
"עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה" (שמות ט"ו, ב)
בעל "תורה תמימה" בספרו "תוספת ברכה" מדבר על הלשון: "ויהי לי לישועה" ושואל על מה מדובר כאן הלא כל השירה מתארת את ישועת ה', "ולא שייך לפרש את הפרט במקום שכל הכלל יסוב עליו" (שם)
ממשיך שם בתוספת ברכה ומסביר על פי הגמרא הידועה במסכת מגילה (י, ב):
ואמר רבי יוחנן: מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה – בקשו מלאכי השרת לומר שירה, אמר הקדוש ברוך הוא: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?
אומר בעל התוספת ברכה, שלא נכון לומר שירה על אובדן אנשים – "יען כי כל מין האדם הוא יציר כפיו של הקב"ה ואם כן קשה איך אמרו ישראל שירה על הים".
לכן הוא מסביר שיש הבדל בין שירה של ישראל לשירה של המלאכים:
"כי על האמת עיקר יסוד טעם השירה של ישראל מוסב על חופשתם משיעבודם לפרעה ויציאתם מעבדות לחירות… ועל זה מוסב עיקר טעם השירה. ואם דרך אגב זכרו גם מעניין פרעה וטביעתו בים זה הוא רק אגב התפעלות נפשם על כל הנעשה עמהם אבל לא עשו פרט זה לעיקר ולכן אין בזה קפידא".
כלומר אצל ישראל מטרת שירת הים להודות על יציאת ישראל לחירות ומה שמזכירים את טביעת פרעה והמצרים זה רק בדרך אגב.
"ולא כן המלאכים. הם לא היו במצרים, לא נשתעבדו לפרעה ולא עבדו אותו וכל רעה לא אונה להם ולכן אין להם כל חוב ולא רגש להודות ולשורר על דבר שלא חשו ולא הרגישו. ונשאר טעם שירתם רק על אובדן מצרים בטביעתם בים וזה אין רצוי לה׳".
המלאכים – שלא היו במצרים ולא השתעבדו – אין מקום שהם ישבחו ויודו כעת כי אצלם יוצא שעיקר טעם ההודאה הוא על מפלתם של המצרים.
מסיים התוספת ברכה שזה נלמד מהפסוק:
"ולפי זה יתבאר הלשון "עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה" כלומר כל עוז נפשי ורוח זמרתי ליה ולא קשה איך נזמר על מעשה ידיו של הקב"ה הטובעים בים – יען כי הוא היה לי לישועה לצאת מעבדות לחירות ועל זה יסוד טעם זמרתי בעיקר והזמר שבא על עניינם של המצרים בים הוא רק דרך אגב מהתפעלות הנפש"
כלומר "ויהי לי לישועה", הישועה שה' הושיע אותנו – ואותנו דווקא ולא את המלאכים – זה שמה שמתיר לנו לשורר "עוזי וזמרת יה" ולהודות על גאולתנו ופדות נפשנו בעיקר ויחד עם זה בדרך אגב גם על מפלתם של אויבינו.
ויה"ר שהקב"ה בטובו יצילנו מיד כל אויבינו הקמים עלינו.
אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה העומדים בין בים ובין ביבשה, המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה, ומאפלה לאורה,ומשעבוד לגאולה, השתא בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן.
שבת שלום
סבא