ב"ה ערב שבת קדש פ' שמיני תשפ"ג
ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל
…צפה הקדוש ברוך הוא שבית המקדש עתיד להיחרב, ואמר הקדוש ברוך הוא לישראל: כל זמן שבית המקדש קיים ואתם מקריבים קרבנות לתוכו מתכפר עליכם, ובזמן שאין בית המקדש קיים, במה מתכפר עליכם? [אלא] התעסקו בדברי תורה שהם משולים כקרבנות והן מתכפרין עליכם, שנאמר: 'זה הדבר' וכן הנביא אומר [הושע יד, ג]: 'קחו עמכם דברים ושובו אל ה''
הרב זקס מבהיר לנו שבאש יש סכנה מיוחדת, כפי שהוא מסביר:
שלושה סוגים של אש משמשים בסיפור של נדב ואביהוא, בשלושה פסוקים רצופים. הראשונה היא האש מהשמים, 'ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את העלה…זוהי אש של חסד, אש של שעת רצון. אחריה באה האש הזרה שהקריבו שני בני אהרון: 'ויקחו בני אהרון נדב ואביהו איש מחתתו, ויתנו בהן אש, וישימו עליה קטרת ויקרבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אותם' ואז באה אש הנגד מן השמים 'ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימותו לפני ה'. המסר פשוט ורציני מאוד. הדת איננה מה שהנאורות האירופית חשבה שהיא תהיה: שולית, שתוקה וקלושה. היא אש, וכמו אש היא מחממת אך היא גם שורפת, ואנחנו שומרי הלהבה.
דומה שהאש מביאה איתה מסר חשוב האומר לנו שעל האדם להכיר את כוחה של האש: מצד אחד, הכרת החיוב אך גם הרתיעה בפני הסכנות הגלומה בה., אך גם בצורה כללית יותר הכרת הכוחות והסכנות של הכוחות שאנחנו רואים בעולמנו.