איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם (דברים א, יב).
הרב זווין:
לפרשות השבוע ועוד
איש כי ידר נדר לה' או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה (במדבר ל, ב).
מדוע התורה מביאה לנו את ה נושא של קיומו או הפרתו של הנדר דווקא קרוב למועד כניסתם של אבותינו לארץ ישראל? הרב זקס קושר את הדברים עם חשיבותה של המלה, והוא מזכיר לנו שהמלה נועדה ליצור מחויבות, וכאן טמון כוחה של המילה, וכך הוא אומר:
יפקד ה' א–לוהי הרוחות לכל בשר איש על העדה .
אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רעה.
מַַה טֹבו אֹהָלֶיךַָ יעקב משכנתיך ישראל.
כִּנְחָלִים נִטָיוּ כְּגַנֹֹּת עֲלֵי נָָָהָר כַּאֲהָלִים נטע ה' כארזים עלי מים.
וידבר ה' אל משה לאמר.
קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם.
שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם … והימים ימי בכורי ענבים (במדבר יג, א , כ).
ישנה שאלה ידועה באשר להתנהגותם של המרגלים, כפי שמזכיר הרב שטיינזלץ:
יברכך ה' וישמרך…
לוח השנה מפגיש אותנו הפעם בקשר קרוב מאוד בין פרשת השבוע ובין מעמד הר סיני, ובדבריו של המלבי"ם ושל הרב זקס אפשר למצוא ביטוי מפתיע לכך.