ב"ה ערב שבת קדש פ' חוקת תשפ"ב
וידבר ה' אל משה לאמר.
קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם.
ויקח משה את המטה מלפני ה' כאשר צוהו.
ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא הַמֹרִים המן הסלע הזה נוציא לכם מים.
וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם.
ויאמר ה' אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם (במדבר כ, ז – יב).
בין יתר הנושאים, פרשתנו מזכירה את חטאו של משה רבינו והקב"ה אומר לו שלא יוכל להביא את העם לא"י. ועולה השאלה: מה היה חטאו של משה רבנו? בין הפירושים הרבים בנושא הזה נזכיר את דבריו של הרב זוין:
הרב ש"י זוין:
רבות מדובר בספרים על מהותו של החטא של משה רבנו במי מריבה. וכשתמצי לומר יש לסכם בקיצור תמצית החטא: משה רבנו צריך לדעת לדבר אף אל הסלע. (ההדגשה במקור).
במהלך מאמרו הרב זוין מסביר את דבריו:
…דרכי ההשפעה על האדם… הן שונות. יש שצריכים לדבר אליו בדברים טובים, דברים נחומים. ויש שצריכים להרעים עליו בדברים קשים כגידים, ביד חזקה ובזרוע נטויה והדבר תלוי אף במשפיע. יש ועצם טבעו של המשפיע הוא להרעיף טל תחיה וגשם נדבות מתוך אהבה ומתוך השתתפות, מתוך אחוה ומתוך חמלה. ויש שהמשפיע הוא זועם וזועף… 'ממרים הייתם עם ה' מעיד משה רבינו על דור המדבר… ומשה רבינו נוזף בהם: 'שמעו נא המורים' ולסימן הוא מכה במטהו את הסלע פעמיים, ועל כך נענש. מנהיג ישראל, ומנהיג שמכוחו ניזונים כל מנהיגי ישראל עד סוף כל הדורות, צריך לדעת אף לדובב את הסלע… ותמיד צריך לדעת למצוא את נתיבות ההשפעה על הדור באמצעות הדבור הרך, אפילו שיהיה הדור קשה כסלע (לתורה ולמועדים, עמ' 206).
אם ראינו עד כה רמז לקושי שבמנהיגות, הרי במעבר לפרשיה הבאה בולטת גדולתו של משה רבינו כמנהיג העם, וכך נאמר בהמשך פרשתנו:
וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו. (במדבר כ, יד).
הרש"ר הירש:
כבר נגזר על משה שהוא אישית לא יגיע אל המטרה הנכספת ואף על פי כן הוא המשיך למלא את תפקידו בזריזות כל עוד הניחו ה' בתוך עמו (ע"א).
מכאן מסר כפול באשר למנהיגותו של משה רבינו: מצד אחד בדבריו של הרב זוין יש רמז למה שאנחנו מצפים ממנהיגותו של משה רבינו בעיתות משבר, ומאידך לאחר שמשה רבינו שמע שהקב"ה לא יתן לו להביא את העם לתוך ארץ ישראל, הרי משה רבינו ממשיך להיות נאמן למנהיגותו ולצרכי הדרך – הכולל גם את המפגשים הבעיתיים עם עמים אחרים! – כדי להביא את העם לארץ ישראל.