פ' נצבים ב"ה ערב שבת קדש פ' נצבים תשע"ו
אתם נצבים היום כלכם לפני ה' א-לקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל
(דברים כט, ט).
רש"י מביא לעיתים פירוש המתבסס על סמיכות פרשיות, וגם הפעם הוא נוהג כך, והוא כותב,:
… למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות? לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתיים, חוץ ממ"ט שבתורת כהנים. הוריקו פניהם ואמרו: מי יוכל לעמוד באלו? התחיל משה לפייסם: 'אתם נצבים היום ', הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה, והרי אתם קיימים לפניו (רש"י ע"א).
מה מביא את רש"י לפירוש המלבב הזה? אין ספק שרש"י מבקש לציין שכאשר התורה משתמשת בביטוי המיוחד 'ניצבים' במקום המושג הפשוט יותר של 'עומדים' או 'נמצאים' או מילים 'רגילות' דומות כאלה הרי יש לכך סיבה. ודומה שבפרק האחרון של הנאום שבו מסיים משה רבינו את ספר דברים כולו ברצונו לציין את האווירה המיוחדת הזאת של המפגש המיוחד הזה שבו משה רבינו ביום האחרון של חייו נפרד מאבותינו כשהם על סף הכניסה לארץ ישראל. לא בכדי אפוא משתמש משה רבינו במושג 'נצבים' והמסר הוא ברור: כשם שעברתם את תלאות המדבר ואת המשברים שעברו עליכם במהלך ארבעים השנים האחרונות כך תוכלו גם לבטוח בהקדוש ברוך הוא שהוא יוסיף לתת לכם את הכוחות הדרושים לצורך החיים המחכים לכם מעבר לירדן. אמנם, יעבור עוד זמן רב עד שלבסוף אבותינו יזכו להגיע אל המנוחה ואל הנחלה, ולכן מבקש רבינו לעודד אותם ולהעניק להם תחושה של בטחון לקראת הבאות.
חיי האדם מבוססים על דינמיקה מתמדת של התחדשות והתפתחות, ולכך רומז רבינו המלבי"ם באומרו:
אתם נצבים… כי האדם נקרא 'הולך' ממדרגה למדרגה ואינו עומד רגע על ענין אחד, רק במעלות הסולם רצוא ושוב, אף כמי שכבר הגיע אל שלמותו לדבק בעלות העלות באופן שאין השגכה למעלה הימנה אין לו מקום לילך ונקרא 'עומד', ועז"א ואתה פה עמוד עמדי דכיון שעלה אל [ה]מדרגה העליונה מאשר ביכולת [ה]מין האנושי להשיג הוא שיהיה אצל כסא הכבוד ופרשו עליו עננו… ועז"א אתם נצבים היום כלכם, שֶׁכֻֻּלכם במדרגת עומדים והטעם כי אתם לפני ה' א-לקיכם ואין עליה גדולה מזו (תורה אור ע"א).
ונסיים בנושא של עניני דיומא. הראי"ה קוק זצ"ל אומר את הדברים האלה:
בכל דרגה ובכל השגת עולם יש בו אוצר של קדושה. וכשאדם דולג [מדלג] ועף במהירות גדולה יותר ממדרגתו אז מתרוקן הוא מהתוכן הקדוש של הדרגות התחתונות, שהן הראויות לו, ולמדרגות העליונות אינו יכול להתדבק מפני שהן יותר מדי רוחניות בעדו. על כן הוא צריך לשוב בתשבוה בשברון לב ובשמחה (!) אל המדרגות שעזב, ומכל מקום לא ישכח את הרושם של המדרגות העליונות, שכיון שעלה לא יֵרֵד ואז יתהפך הכל לטובה (אורות התשובה, יד, יח).
ובתפילה שהשנה הבעל"ט תביא לנו רק שמחה, בריאותך טובה, הצלחה ובריאות טובה לנו ולבנינו ולבני
בנינו ונזכה אי"ה לבשורות טובות, ישועות ונחמות!