ב"ה ערב שבת קדש פ' כי תבוא תשפ"ב
ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ןואמרת אליו הגדתי היום לה' א–לקיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבתינו לתת לנו (דברים כו, ג).
נביא מגוון מקורות מדברי רבותינו על מעמדו של הכהן והקשר איתו בהבאת הביכורים:
רש"י:
אין לך אלא כהן שבימיך
חזקוני:
ואין לך להשהות ביכוריך עד שיהיה כהן אחד מקרוביך ליתנם לו.
רמב"ן:
ורש"י כתב ' אין לך אלא כהן שבימיך ', בענין הזקן ראוי לומר 'אל השופט אשר יהיה בימים ההם' [דברים יז, ט], ולא הבינותי זה כי אע"פ שאינו גדול וחכם כשופטים הראשונים אשר היה לפנינו מן העולם צריך לשמוע לו. יפתח בדורו כשמואל בדורו. אבל להקרבת הביכורים, למי יביאם? אלא לכהן שיהיה בימיו וכך ראיתי בספרי: 'ובאת אל הכהן אשר יהיה…', זו היא שר' יוסי הגלילי אומר: וכי תעלה על דעתך כהן שאין בימיך? אלא כהן שהוא מוחזק וכשר לך באותן הימים.
הרש"ר הירש:
דהרי זו תכלית הביכורים כפי שמשתמעת מן ההצהרה הכתובה כאן בסמוך: הם נועדים לקשור כל הווה, עד לדור אחרון, לעבר הקדום של לאומיותנו ולמקור ייעודנו הלאומי. ככל שההווה אינו מתאים לדרישות האידיאליות של ייעוד זה, כן חשוב למסור להם את הביכורים וללוות את המסירה בדברי ביאור והוראה, כי הכהן – לא פחות מהמביא – חייב להזכיר את העבר ההיסטורי שהוא היסוד לכל הווה ואשר כל הווה חייב לדלות ממנו את תפקידו… (ע"א).
ר' אברהם וינרוט, לאור רבי צדוק הכהן
…הכהן הוא אדם ששרוי כל חייו עם קשר רציף לקב"ה בלי להפוך לארצי ובלי לחשוש כי ישכח מאין בא הכל. הכהן ניזון תמיד מ'שולחן גבוה' ואין לו חלק ונחלה בארץ. ה' הוא נחלתו ממילא הכהן הוא הדמות המהווה השראה לנתן הביכורים ובנוכחותו מודה המביא הביכורים לאלוקיו (שם עמ' שד).
לא תמיד קל להכיר בהנהגה הכללית או הרוחנית של התקופה ורק טבעי הוא שמישהו מתגעגע לאותם מנהיגים גדולים ומיוחדים של העבר. אבל במקום להתרפק על הזכרונות הטובים של העבר מעודדת התורה אותנו לחיות בהווה ולפנות למנהיגות של היום. נוסיף גם את דעתו של המהר"ל שיום הזיכרון שלו חל השבוע.
המהר"ל:
….שאינך כפוי טובה פירוש אף על גב דאין צריך לומר 'כי באתי אל הארץ' דהרי אני רואה שבא אל הארץ ומה שצריך לומר 'כי באתי אל הארץ' לומר שאינך כפוי טובה כלומר שאינו חשוב הטובה לכלום לפיכך קאמר שיאמר 'הגדתי כי באתי אל הארץ ', והיא טובה אצלי ואני מודה עליו (גור אריה, פ' תבא, עמ' קכא).
המהר"ל מעניק לנו פרספקטיבה רחבה יותר על הכרת הטוב, ויה"ר שהדברים יהיו לעילוי נשמתו.