ב"ה ערב שבת קדש פ' פקודי תשע"ב
הרב זקס יוצר קשר בין פסוקים ממעשה בראשית עם מלאכת המשכן ואומר:
ותכל כל עֲבֹדַת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה' את משה כן עשו…
וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אֹתָהּ כאשר צוה ה' את משה כן עשו, ויברך אֹתָם משה (שמות לט, לב ו- מג).
וַיְּכֻלּוּ השמים והארץ וכל צבאם. ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וַיְִשְׁבֹּת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך אלהים את היום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות (בראשית ב, א-ג).
שלוש מילות מפתח מופיעות בשני הקטעים: 'מלאכה' (או עבודה), 'ויכל' (להטיותיה) ו-'ויברך'. ההדהוד אינו מקרי. זו דרכה של התורה לאותת על קשר כתובים, ולרמוז שאת המצוות או הסיפור האחד יש לקרוא לאורו של השני. כאן התורה מדגישה שבחומש שמות הושלם מה שהתחיל בחומש בראשית, מלאכה השלימה מלאכה. שימו לב לדמיון וגם להבדלים. ספר בראשית התחיל במעשה של בריאה א-לוהית. ספר שמות נחתם במעשה של יצירה אנושית (שיג ושיח, עמ' 278).
בנוסף לקשר בין מילות מפתח מיוחדות מצביע הרב זקס גם על מילות מפתח שמופיעות בכפולות של 7, וכך הוא מפרט את הדברים:
סיפור הבריאה בספר בראשית מאורגן בקפידה סביב סדרות שנות שבעה אבירים. מסופר בו על שבעה ימים. המילה 'טוב' מופיעה בו שבע פעמים. המילה "א-לוהים" 35 פעמים, (7 כפול 5), והמילה 'ארץ' 21 (7 כפול 3). בפסוק הפותח את הסיפור ואת הספר יש שבע מילים, בפסוק השני 14, ובפסקה החותמת אותו, פסקת 'ויכלו' שצטטנו כאן – 35. בסיפור כולו יש 469 מילים (7 כפול 67). והנה, גם סיפור בניית המשכן בנוי סביב המספר שבע. המילה 'לב' מופיעה שבע פעמים בקטע שמשה מפרט בו את החומרים לבנייה (שמות לה, ה-כט). ועוד שבע פעמים בקטע המתאר כיצד בצלאל ואהליאב עשו את המלאכה (לה, לד-לו, ה). המילה 'תרומה' מופיעה בסיפור שבעי פעמים. בפרק לט, המתאר את הכנת בגדי הכהונה, מופיע הביטוי 'כאשר צוה ה' את משה שבע פעמים – ועוד שבע בפרק מ'… המשכן היה תזכורת זאת ועוד, בני ישראל יצרו 'בנדיבות לב וכישרון כפיים' את המשכן וכליו ובמעשה סמלי זה הוכיחו שהם מוחשית לשכינתו של א-להים בקרב המחנה – שהיא בפני עצמה מטפורה לשכינתו בעולם כולו.
כניסוחם הקולע של חז"ל 'שותפים במעשה בראשית' (שם, עמ' 279).
בבניית המשכן ובהתנדבותו של העם למען המשכן וכליו היה שיתוף פעולה בין האומנים שעסקו במשכו ובכליו ובין כל שדרות העם ועל כך אומר המלבי"ם:
המלבי"ם:
ותכל כל עבודת …
כל מה שעשו האומנים נקרא מלאכה אולם המעשה בעצמה שקיימו בה כל ישראל מצות ה' היתה עבודה לה' וזה נתייחס אל העם כולו שעשו עבודה זו של נדבת המשכן והעסק בו לשם ה' ובכוונה הראויה וזה נקרא עבודת משכן, וזה מיחס לכלל ישראל, ועז"א ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה' את משה, שקיימו מצות ה', כראוי בכל פרטיו.
ויה"ר שנעניק בכל מעשה ידינו למלאכה ההכרחית והיומיומית את המשמעות הראויה לו!