פ' עקב ב"ה ערב שבת קדש פ' עקב תשע"ח
כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע ה' לאבתיכם.
וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' א-להיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצוֹתָו אם לא.
ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם . . .
ואכלת ושבעת וברכת את ה' א-להיך על הארץ הטובה אשר נתן לך (דברים ח, א – ג, י').
כל המצוה אשר אנכי מצוך היו תשמרון לעשות . . .
העמק דבר:
החל דרוש חדש ללמד דגם בשעה שלא הגיעו לידי מעשה . . . הזהירם ללמוד כל המצוה כדי לעשות כאשר
יגיעו לידי כך . . . הלימוד עד שלא בשעת מעשה עדשוב לעיין אז אבל מכל מקום הזהיר ללמוד כדי לעשות
כאשר יבואו לזה למען תחיון הלימוד גורם חיות הנפש (ע"א). כ
ההליכה של אבותינו במדבר היתה כרוכה בתלאות רבות ונוצרה אצלם בוודאי תחושה של פחד ואי בטחון. על רקע זה מסביר הרמב"ן את דבריו של משה רבינו:
רמב"ן :
למין ענותך . . .
כי היה ניסיון גדול להם שלא ידעו עצה לנפשם ויכנסו במדבר הגדול לא מקום לחם, ואין
בידם כלום מן המן אבל ירד דבר יום ביומו , [שמות טז, כא]: וחם השמש ונמס וירעבו אליו
מאוד , וכל זה עשו לשמור מצוות ה' ללכת כאשר יצוה, וה' היה יכול להוליכם בדרך הערים
אשר סביבותיהם , אבל הביאם בנסיון הזה כי ממנו יוודע שישמרו מצוותיו לעולם וטעם
אשר לא ידעת ולא ידעון אבותיך, כי לא ידעת במן שתוכלו לחיות בו ימים רבים ולא הגיע
אליכם כן בקבלה מאבותיכם, או יאמר כי עשה עמכם החסד הגדול הזה אשר אבותיכם
הקדושים לא הגיעו אליו, כי אף על פי שהלכו אחריו ככל אשר צוה אותם [בראשית יב, א]:
לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך לא הגיעה מעלתם שיפרנסם בדגן שמים כאשר עשה לך,
וכך אמרו במדרש בזכות משה הייתם אוכלים המן מה שלא ראו אבותיך הקדושים, שנאמר
ולא ידעון אבותיך (דבריו ע"א).
ואכלת ושבעת וברכת . . .
כי תזכור עבודת מצרים ועינוי המדבר, וכאשר תאכל ותשבע בארץ הטובה תברך עליה את ה'.
ורבותינו קבלו שזו מצות עשה, וטעמו ותברך את ה' א-להיך . . . וטעם על הארץ הטובה כמו
ועל הארץ הטובה יצוה שתברכהו בכל עת שתשבע על השובע ועל הארץ שנתן לך שינחילנה לך
לעולמים ותשבע מטובה, והנה חיוב המצוה הזאת בכל מקום (ע"א).
הכתוב מראה לנו את הקשר שבין הנסיונות שהתנסו בהם אבותינו במדבר ובין ההכנה הרוחנית לקראת מעבר
הירדן והכניסה לארץ. הרמב"ן לימד אותנו את החשיבות של מעשה אבות סימן לבנים ובהתאם לכך עלינו ללמוד מזכרונות העבר . ואולם, נוסף לכך יש פה גם רמז למעמד המיוחד של האדם בעולם, כפי שכותב ר' הספרונו:
ר' הספורנו :
. . . כדי שידע כל מלאך שבדין תהיה מעלתך יותר ממלאכי השרת ותהיה עליך ידיעתי הםועלת לטוב כראוי
לנמצא בפועל (דבריו ע"א).