ב"ה ערב שבת קדש פרשת עקב תשפ"ג
ברכת מזל טוב לחיה וגבי לרגל מלאת 40 שנה לנישואיהם!
ברכת מזל טוב ליום הנשואין (ה-50!) של שלום ודיצה ומשפחת קליין לדורותיה.
פרשתנו פותחת בדברי עידוד של משה רבינו בבואו לתאר את התקוה לקראת העתיד המחכה לעם לאחר מעבר הירדן, אולם לנוכח השפע החמרי בארץ ישראל, הוא משמיע גם דברי אזהרה:
פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת… ובקרך וצאנך ירביון וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה…
הרב זקס מבקש לעמוד על המשמעות העמוקה יותר של הדברים עבור הקורא של היום:
את מה שמדע הרפואה יודע היום על יחידים, משה רבנו יודע על אומות. הכרת הטוב נמצאת בלב חזונו של משה על עתידם של בני ישראל בארץ ישראל. במדבר הם לא הצטיינו בכך במיוחד.
הם התאוננו על מחסור במזון ובמים, על המן שנמאס עליהם ועל היעדר בשר וירקות. על האיום מצד המצרים שמאחור ועל הסכנות האורבות מלפנים בארץ היעודה.
הם היו נעדרי הכרת תודה בימים הקשים של הנדודים במדבר – אך משה דיבר על הסכנה הגדולה יותר: על העדר תחושה שלהכרת תודה בימים טובים.
הפסיכולוגיה מעמידה אותנו לפעמים בפני הפתעות. הרב זקס בדבריו מביא דוגמה לכך:
במשך תקופה של עשרות שנים ערכו חוקרים בארצות הברית מחקר ארוך מיוחד במינו.
מטרת המחקר הייתה לבדוק אצל קבוצה גדולה של 700 נזירות האם ישנו קשר בין התחושה של הכרת הטוב ורגשות חיוביים באופן כללי על המצב הבריאותי. המחקר היה מבוסס על קבוצה גדולה של נזירות במהלך חייהן משנות ה – 20 ועד גיל הזקנה.
התוצאות היו בעיני הרב זקס 'מדהימות'.
התברר שככל שהנזירה ביטאה בצעירותה רגשות חיוביים יותר שלשביעות רצון, של הכרת הטוב ושל אושר,אהבה ותקוה, לגבי עצמה ולגבי הזולת, כך מצבה הבריאותי והנפשי היה טוב יותר גם בעת זקנה.
נמצא גם קשר בין תחושות חיים חיוביות יותר לבין אורך החיים!
הרב זקס מזכיר לנו שהנושא של חשיבות ההודאה והכרת הטוב מצא גם מקום מעניין בהלכות בית הכנסת.
כידוע, בחזרת הש"ץ לקהל אין חלק פעיל,אבל ברגע שהחזן מגיע לברכת מודים – לברכת ההודאה – הקהל כולו מצטרף לחזן ואומר במקביל אליו ברכת הודאה אחרת הלא היא:"מודים דרבנן". ללמדנו שההודאה לא יכולה להאמר בשמנו. היא צריכה לבוא ישירות מאיתנו.
אין צורך לומר שגם בחיי יומיום תחושה של הבעת תודה תופסת מקום חשוב בקשר שבין אדם לחבירו.
לאחר שהרב זקס הביא את המקום המרכזי של הכרת הטוב בעינינו הוא אומר כך:
ההודיה חשובה לחֲבָרוֹת כשם שהיא חשובה ליחידים. היא מגינה עלינו ממשקעיה של הטינה.
היא מזכירה לנו כמה תלויים אנחנו באחרים, ובכח העליון הגדול מכולנו.
כמו ליחידים כך גם לעמים: ההודיה חיונית לאושר ולבריאות.
ויהא רצון שנזכה לכך בהרגשה טובה ובבריאות טובה אי"ה.