׳
ב"ה ערב שבת קדש פרשת ראה תשפ"ג
"ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה את הברכה אשר תשמעו… והקללה אם לא תשמעו" (דברים יא, כו).
ברבות מהפרשיות בספר דברים התורה משמיעה לנו מסר מיוחד של בחירת מטרת החיים, וכך גם בפרשתנו.
אומר כאן הרב זקס:
בדברים האלה ראה אנכי נותן לפניכם וגו' משה בעצם מגדיר את המציאות לדור הבא ולדורות כולם.
אנחנו עם ייחודי, הוא אומר לדור החדש. אנחנו אומה קטנה. אין לנו לא ריבוי האוכלוסין, לא העושר ולא הנשק המתוחכם שיש לאימפריות גדולות.
אנחנו קטנים אפילו יותר מרוב האומות הקטנות שסביבנו. נכון לעכשיו אפילו ארץ אין לנו, אבל אנחנו שונים והשוני מגדיר מי אנחנו ולמה אנחנו. לאיזו תכלית אנחנו חיים.
ה' בחר בנו, הוא פדה אותנו מעבדות ואימץ אותנו בברית של שותפות.
הקב"ה לא בחר בנו בזכות מעלותינו התרומיות: "לא בצדקתך ובישר לבבך אתה בא לרשת את ארצם".
איננו צדיקים יותר מאחרים, אומר משה, אלא נבחרנו משום שאבותינו אברהם, יצחק, יעקב, שרה, רבקה, רחל ולאה היו האנשים הראשונים שנענו לקריאתו של הא-ל האחד ללכת אחריו, ולעבוד לא את הטבע אלא את בורא הטבע.
להעריץ לא את הכוח אלא את החסד והרחמים לבנות לא חברה מעמדית אלא חברה המכבדת את כל בניה במידה שווה ואשר שמה בראש מעייניה את האלמנה, היתום והגר.
דומה שבדברים הקטנים האלה הרב זקס רומז לנו על שתי דרכים מרכזיות בעבודת ה': אמונה בהקב"ה ויחד איתה עמידה בעולם מול אלה הזקוקים לנו בעולם שבו אנחנו חיים.
מוסיף עוד הרב זקס:
משה יודע שאנשים חושבים ופועלים תכופות בדרכים של טווח קצר, ומבכרים את העונג של היום על פני האושר של מחר ואת הרווח האישי על טובת החברה כולה. הם עושים שטויות, כיחידים וכציבור. על כן, לאורך כל ספר דברים, הוא שב ומטעים כי הדרך לשגשוג ארוך טווח – ה"טוב", ה"ברכה", החיים עצמם – כל עניינה הכרעה פשוטה אחת: קבלו את האל כריבונכם, עשו את רצונו, והברכות יבואו.