ב"ה ערב שבת קדש פרשת משפטים תשפ"ד
"ושֹׁ֖חַד לֹ֣א תִקָּ֑ח כִּ֤י הַשֹּׁ֙חַד֙ יְעַוֵּ֣ר פִּקְחִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽים".
בפירוש המילה שוחד נאמר בגמרא בכתובות ק"ה, ב: "מאי שוחד? שהוא חד (=אחד)". ופירש רש"י שם: "הנותן והמקבל נעשים לב אחד". השוחד גורם למקבל להזדהות לגמרי עם הנותן וממילא כשמדובר בדיין הוא לא יוכל כלל לראות את הצד השני.
בעל תוספת ברכה מעיר שלפי זה היה צריך להיות כתוב "שהם חד" ולא "שהוא חד" כי מדובר על שני אנשים נותן ומקבל. אבל בגמרא הלא כתוב בפירוש שהוא חד?
רצה בעל תוספת ברכה לבאר שאולי מדובר על הדיין והוא מסביר. דיין שדן דין אמת לאמיתו עליו נאמר בגמ' בשבת: "כל דיין שדן דין אמת לאמיתו כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית". באר התוספת ברכה – "ששניהם מעמידים על האמת וכמבואר באבות אשר על האמת העולם עומד" וממשיך שם: "והנה זה הוא רק בדיין שדן לאמיתו הוא נעשה שותף להקב"ה, אבל זה הלוקח שוחד ומטה הדין לזכות הנותן ומועל בהאמת, הלך לו השיתוף שלו עם הקב"ה ונשאר הוא "חד" (=אחד). כלומר,יש במילה שוחד רמז לכך שהדיין לוקח השוחד נהיה אחד, לבד, הוא כבר איננו שותף עם הקב"ה במעשה בראשית.
ויהי רצון שהקב"ה ישמע את קולנו ויביא לנו בקרוב שלום בארצנו – אכיה"ר.
סבא