ב"ה ערב שבת קדש פ' לך לך תשע"ח
ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך.
ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה . . .
פרשתנו פותחת בדבריו של הקב"ה בהם נצטווה אברהם אבינו לעזוב את ארצו וללכת לארץ אחרת. כידוע, האדם חי את חייו בסביבה מסוימת ולא קל לו לעזוב אותה. זאת ועוד, במשך חייו האדם עובר על פי רוב כמה מעגלים חשובים, ולגבי מצבו של אברהם אבינו הפרשנים מציינים שלכל אחד מהם מהות מיוחדת משלה:
אור החיים הק':
לך לך . . . אחר שאמר 'מארצך' אין מקום לומר 'ממולדתך' , כי בצאתו מארצו הנה הוא יוצא גם ממולדתו. אכן הטעם הוא כי בערך צער הפרידה קטן היא צער פרידתו מארצו מפרידת מולדתו ופרידתו ממולדתו מפרידתו מבית אביו. לזה סדר ההדרגות ממטה למעלה וליטול שכר על כל פרט ופרט כדרך אומרו 'את בנך את יחידך אשר אהבת'. כי ה' ישתדל להטיב ב"ה לאוהביו.
. . . אל הארץ אשר אראך פ' ראוי לך ואתה ראוי לה . . . (פירושו ע"א)..
העמק דבר:
לך לך . . . פי' רש"י להנאתך ולטובתך . . . כוונת רש"י שבכ"מ משמעו שיהא בודד במועדו ואין לזרים אתו וע"ז שייך לשון לך – לְךָ לעצמך . . . וכן היה בעקדה שאברהם היה הולך בודד במחשבתו, ואפי' הנערים שהלכו עמו לא ידעו דבר, משא"כ כאןם שהי' בפרסום רב ובכל דרכו .
ר' המלבי"ם:
לך לך . . . אמר לו שתכלית היציאה הוא שייפרד מדעותיהם וממעלליהם
הנשחתות כי האדם יקנה תכונות ומידות א) מן הארץ, מאווירה ומזגה ומערכת מזלה;
ב) מן העיר ששוכן בה ומקום מולדתו שלומד וממנהגיהם ומדותיהם ; ג) מבים אביו, וציוה ה' שעם היציאה הגופנית תהיה גם יציאה מחשבתית, שיפרד מטבע ארצו שהיה מזגה רע וממדות אנשי מולדתו, וגם מאהבת בית אביו, ולכן תפס הסדר מארצו תחילה שקל יותר שישכח אדם את ארצו משישכח את מולדתו, ומולדתו קל לשכח מבית אביו, וע"כ אמר 'לך לך' שילך אל עצמו נפרד בטבעו מכל אלה (פירושו ע"א).
בספרו 'שיעורים במנהיגות' ׁ(במקור('Lessons in leadership' מצביע הרב יונתן זאקס על אופיו של אברהם אבינו:
הרב זאקס:
. . . מנהיגים אינם עושים סתם , יש להם חזון, לא ממה שיש כבר אלא ממה ששיכול להיות פעם.. הם חושבים מחוץ לקופסה, הם צועדים לפי מנגינה אחרת. . .
'לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך', מדוע ? משום שאנשיםמתאימים את עצמם לסביבתם, והם מאמצים את הנורמות ואת התרבות של הזמן והמקום שבו הם חיים – 'ארצך', בצורה מעמיקה יותתר הם מופעים מחברים ושכנים, 'מולדתך', ובצורה מעמיקה עוד יותר הוריהם והמשפחה שבה הם גדלים מעצביםאותם 'בית אביך'. . . . אבהרם מוכן היה להיות שונה, לעומת דגים שמתו הרי דגים שהם בחיים מוכנים לשחות נגד הזרם, כך נכון לגבי המצפון והאומץ של האדם. וכך נכון לגבי בני בניהם של אברהם אבינו, הם מוכנים להציב אתגר כנגד האלולים של התקופה . . .( שם, 2 1- 15 ). . . סבה אחת לכך שיהודים מעבר לכל פרופורציה הפכו להיות המנהיגים כמעט בכל תחום אנושי היא דווקא בנגכונוטת להיות שונים מאחרים . . . (שם, שם).
האם גם כיום יש מנהיגים כאלה?