פ' יתרו ב"ה ערב שבת קדש פ' יתרו תשע"ח
אנכי ה' א-להיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים
נתחיל בשאלה מפורסמת: במה זכה יתרו שפרשת השבוע תיקרא על שמו? ומהו הקשר בין פרשת יתרו ובין מעמד הר סיני? אומר על כך בעל שפת אמת את הדברים הבאים:
שפת אמת
הקדמת פרשת יתרו לקבלת התורה כענין אמרם ז"ל [תנא דבי אליהו א'] 'דרך ארץ קדמה לתורה'. והוא ענין עבודת האדם להש"י מתוך השכל והכרת האמת שמכירין טובת הבורא ית' על כל ברואיו וחסדיו המרובין. ואח"כ זוכין לתורה שהיא עבודה עליונה כפי רצון הש"י באמת. והמשל הכל עובדין למלך אבל העומדין לפניו הם עובדין אותו ע"י קיום שליחותו ורצונו, וזה ענין ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, ואיתא אם אין דרך ארץ אין תורה ואם אין תורה אין דרך ארץ (שם, תרמ"א).
אכן, בעל שפת אמת מזכיר לנו את הכלל ש'דרך ארץ קדמה לתורה' ומכאן – לפי דבריו – יובן סדר הפרשתיות לפנינו. כללית, פרשתנו עומדת כמובן בסימן מעמד הר סיני ומתן תורה; על לשונם של עשרת הדיברות נאמר במדרש לקח טוב: לקח טוב:
למה נאמרו עשרה הדיברות בלשון יחיד? לומר לך שצריך כל אחד ואחד מישראל לומר בשבילי ניתנו עשר ה הדיברות ואני חייב לקיימן, ולא שיאמר דיה לתורה שתתקיים על ידי אחרים (מובא בתורה שלימה ס' נה). כמו המדרש, גם הרב הירש עוסק בפנייה האישית שבעשרת הדיברות, כשהוא מרחיב את הדיבור על המילה 'אנכי':
אנכי:
הרש"ר הירש כותב שהוגי הדעות מרבים להזכיר את האמונה במציאות הא-ל, אבל במחשבת היהודית לא
לא הידיעה על מציאות ה' היא העיקר אלא ה ה כ ר ה ו ה ה ו ד א ה שהוא א – ל י והוא לבדו ת ו מ ך
ג ו ר ל י, והוא לבדו מ כ ו נ ן א ת מ ע ש ה יד י. כנגד מצות 'אנכי ה' א-להיך' יש רק מענה אחד:
א ת ה א – ל ו ה י ! (דבריו ע"א).
. . . אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים
מדוע התורה מזכירה את הנושא של יציאת מצרים דווקא בדבר הפותח את עשרת הדיברות? בנושא הזה מזכיר ר' אברהם אבן עזרא שאלה שהופנתה אליו ע ידי ר' יהודה הלוי, בעל הכוזרי, ואלה דבריו:
ר' אברהם אבן עזרא:
שאלני ר' יהודה הלוי מנוחתו כבוד למה הזכיר 'אנכי ה' א-להיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים' ולא אמר 'שעשיתי שמים וארץ , ואני עשיתיך'? וזאת היתה תשובתי אליו. דע, כי אין מעלות בני אדם שוות באמונתם בליבם שהם מאמינים בשם הנכבד. כי הרבים מאמינים להשמעות אזנים שיאמר להם אדוניהם ככה. . . . והנה ה' עשה אותות ומופתים . . .במצרים עד שהוציאם משם להיות להם לא-לוהים . . . והנה בעבור האותות שעשה ה' במצרים אמר משה [דברים ד לה], 'אתה הראת לדעת . . . ', שהכל ראו זה, חכמים ושאינם חכמים, גדולים וקטנים . . .
והנה הזכיר למשכיל 'אנכי ה' ', והוסיף 'אשר הוצאתיך' שיבין המשכיל ושאינו משכיל . . . דבריו ע"א).
בעל תורה תמימה:
בפשיטות י"ל מה של פתח דבריו בבריאת האדם, משום דלזה ציך אמונה, יען כי מופת ברור אין לזה, ולא כן היציאה ממצרים ראו בעיניהם, ומזה יכולים לדון על כל הנהגת ה' אתם (ספר תוספת ברכה, עמ' 177).
במעמד הר סיני כל העולם כולו היה עד להתגלותו של הבורא ית' כפי שמתואר בדברי המדרש בשמות רבה:
שמות רבה כט:
אמרר' אבהו בשם רבי יוחנן כשנתן הקב"ה את התורה ציפור לא צווח, עוף לא פרח, שור לא געה, אופנים לא עפו,
שרפים לא אמרו קדוש, הים לא הזדעזע, הבריות לא דברו, אלא העולם שותק ומחריש. ויצא הקול אנכי ה'
א-להיך, . . כשדבר הקב"ה בהר סיני השתיק כל העולם כדי שידעו הבריות שארין חוץ ממנו, ואמר אנכי ה'
א-להיך.
וכך, ברוממות הרוח מתאר בעל המדרש את אוירת ההוד והקדושה של הבריאה כולה בשעה שנאמרו עשרת הדיברות.