פ' וישלח ב"ה ערב שבת קדש פ' וישלח תשע"ח
קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה).הייתי לשני מחנות (בראשית לב, יא).
הפסוק שלפנינו מקפל בתוכו שאלה חשובה שלמעשה מלווה אותנו בכל החיים: האם אנחנו באמת ראויים לחסד שניתן לנו מידי הקדוש ברוך הוא? התלבטות ניכרת היטב מתוך דברי הפרשנים:
רש"י:
קטנתי מכל החסדים
נתמעטו זכויותי על ידי החסדים והאמת שעשית עמי, לכן אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להימסר בידי עשו.
ומכל האמת
אמיתת דבריך ששמת לי כל ההבטחות שהבטחתני .
כי במקלי
לא היה עמי לא כסף ולא זהב ולא מקנה אלא מקלי לבדו (דברי רש"י ע"א).
הרמב"ן אינו מקבל את דבריו של רש"י . לדעתו, לפנינו ביטוי של ענווה, ויעקב חושש שבהיותו 'קטון' איננו ראוי לעזרה מצד הקב"ה לקראת ההתמודדות עם עשו:
רמב"ן:
'נתמעטו זכויותי על ידי החסדים וכו' לשון רש"י ואיננו נכון . . . אבל 'קטונתי' לומר כי קטון הוא מהיותו ראוי לכל החסדים שעשה עמו, וכן [עמוס ז, ב]: 'מי יקום יעקב כי קטון הוא' מהיותו יכול לסבול כל הנגזר עליו וכן אמרו בבראשית רבה [עו ד] 'קטונתי' רבי אבא אמר: 'איני כדאי', והחסדים הם הטובות שעשה עמו בלא נדר, והאמת הטובה אשר הבטיחו ואמת לו הבטחתו יאמר שאינני ראוי שיבטיחנו ויעשו לו אותן טובות שהבטיחו בהן . . . (דברי הרמב"ן ע"א).
דבריו של רד"ק הולכים באותו כיוון כשהוא 'קטן ונבזה' ולכן הוא חושש שאיננו ראוי לעזרתו של הקב"ה:
רד"ק:
אינני שואל מעמך לפי מעשי כי ידעתי כי אני קטן ונבזה מעשות עמי כל החסדים וכל האמת אשר עשית את עבדך והחסד הוא רוב הטובה שנתן לו, והאמת לפי שהבטיחו ואמר לו: 'הנה אנכי עמך', והוא ברוך הוא מקיים דבריו הטוב, אבל מה שאני שואל מאתך שתשמור לי הבטחתך שאמרת לי ושמרתיך בכל אשר תלך, ולא לזכותי כי אולי חטאתי לפניך, אבל לזכות אבותי אני מתפלל לפניך שתצילני מיד אחי מיד עשו , שאינו שומר לי אחוה, כי עשו עדיין ברשעתו ובשנאתו אותי (דבריו ע"א).
ספורונו סובר שיעקב מבקש עזרה לפנים משורת הדין:
ספורנו: לא הייתי ראוי לכל אותם החסדים ומכל האמת. הטוב שעשית עמדי בזכות אבותי, ובאותו הדרך שעשית עמדי לפנים משורת הדין אני מבקש שתצילני כענין אמרו [במדבר יד, טו]: 'כגודל חסדך וכאשר נשאת לעם הזה' (דבריו ע"א).
אכן, הפסוק נותן ביטוי מרגש לתחושתו של האדם שמצפה לעזרה למרות שהוא מרגיש שלמעשה אין לו זכויות.
סיון רהב-מאיר בספרה החדש על פרשת השבוע 'הסטטוס היהודי' שזה עכשיו יצא לאור מספרת את סיפורו של יותנן רזאל ועל מקומו של אותו פסוק בחייו ובחיי משפחתו:
הזמר והיוצר יונתן רזאל שמע מסבא שלו איך קפץ מהרכבת באירופה בדרכה אל המחנות, וכך ניצל ועלה לארץ. הסב סיפר תמיד עד כמה הוא חש מחובר לפסוק הזה, כמה קטן הוא מרגיש ביחס לחסדים שזכה להם בחייו, ואיך פעם היה חסר כל והיום הוא מוקף במשפחה גדולה כאן בארץ. שנים אחר כך, כשבתו של יונתן החלימה מפציעה והשתקמה באופן מופלא, הוא גילה כמה הפסוק הזה מדבר גם אליו, גם הוא רצה להודות מתוך תחושת 'קטנתי מכל החסדים' . כנראה משהו בלחן ובמילים גורם לשיר 'קטונתי' של רזאל להצליח כל כך בארץ ובעולם. המאזינים פשוט מרגישים גם הם – כל אחד עם סיפור חייו הפרטי – תחושה של 'קטונתי', של תודה על החסדים, ושל תפילה לעתיד. (עמ' 43).
אכן, כל אדם מתנסה לפעמים בניסיונות קשים ובלבו תפילה לריבונו של עולם לעזרה, למרות שאיננו בטוח אם הוא ראוי לכך. לכן בדברי הפסוק המיוחד הזה יש מסר המדבר אל כל אחד ואחת מאיתנו.