ב"ה ערב שבת קדש פ' שמיני תשפ"ב
ברכת מזל טוב לדוידי ולאורית ולכל בני המשפחה לקראת יום נישואיהם, וברכת כולנו שיזכו לבנות בית נאמן בישראל לשמחתם ולשמחת כולנו
… והובא אל אהרן הכהן (ויקרא יג, ב).
נחמה ליבוביץ מציינת שבקרב הפרשנים ישנן דעות שונות באשר למהות הצרעת, והיא אומרת:
… וכן יש רבים הרואים בהסגר המצורע ובייחוד בשילוחו ובבידודו מחוץ למחנה, אמצעי בפני העברת המחלה אשר חשבוה למדבקת, ובמזיגה בין הסבר רציונלי לאי-רציונלי אומר בעל משך חכמה:
משך חכמה:
והובא אל אהרן הכהן
ענין הנגעים שנמסרו לאהרן הכהן והוא מסתרי התורה אשר הטומאה והטהרה תלויים בכהן… אומנם יש לומר דהנה הנגעים היא מחלה המתדבקת… ולכן: 'טמא טמא יקרא' וההתעסקות בו היא עניין מסוכן, וצריך לזה השגחה נפלאה פרטית, אשר העוסק יינצל מזה ויהיה נבדל, אשר אליו לא ידבק הנגע. לכן בחרה התורה זה בבני אהרן, אשר המה נבדלים משאר ישראל ומושגחים בפרטיות יותר… (ע"א).
נחמה ליבוביץ:
ואולם, כנגד ההסבר של נגעים כתופעה טבעית ושל דיני המצורע כאמצעי בידוד בפני התפשטות המחלה יש לשאול: מה ראתה התורה לתת מצוות וחוקים דווקא לשמירת הבריאות בפרטים אלו ולא הזהירה אותנו בפני כמה צמחים ארסיים ובפני חיות ורעות ובפני חליים רעים ונאמנים והשאירה כל זה לשכלו של האדם ולכוח שיפוטו ומחקרו כדי שיהיה שותף במעשה בראשית? והלא אמרו רבותינו 'כל מה שנברא במעשה בראשית צריך עשייה'. כלומר, צריך עיבודו ותיקונו והתאמתו של האדם לצרכיו. ובכלל זה כל מלחמתו הבלתי פוסקת של האדם בפגעי הטבע. במזיקי גופו מכל המינים ומכל הסוגים, החל בהשקעת כוחו ושכלו בעשיית כסות לעורו ובניית בתים למחסה ולמסתור ועד לחיפוש דרכים בשכלול ובריבוי מזונו, לכלה בחקירות לתכסיסים ותחבולות לריפוי גופו. ורוב פרשנינו רואים כי 'עשייה' אנושית זו הנדרשת מן האדם, נרמזת בברכה, שהיא גם מצווה, הניתנת לאדם בפרשת בראשית א כח: ומלאו הארץ וכבשָֻהָ. ופירש הרמב"ן: וכבשוה. תן להם כוח וממשלה בארץ לעשות כרצונם בבהמות ושרצים כל זוחלי עפר ולבנות ולעקור נטוע ומהרריה לחצוב נחושת וכיוצא בזה… ובדומה לזה נאמר בתורה: (שמות כא,יט): ורפא ירפא, ופירשוה רבותינו: בבבא קמא פה, ע"א): תני דבי רבי ישמעאל: מכאן שניתן רשות לרופא לרפאות… וכתב מאמר חז"ל בזה הרמב"ן: בספרו 'תורת האדם':'מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות: פירושו, שמא יאמר: מה לי בצער הזה, שמא אטעה ונמצאת הורג נפשות בשוגג: לפיכך ניתנה תורה רשות לרפאות.
וכך, בראייה לעומק נחמה ליבוביץ מלמדת אותנו לראות את הקשר בין פרשתנו ובין הברכה של ששת ימי בראשית.