צו התשפ״ב

ב"ה ערב שבת קדש פ' צו תשפ"ב

וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב לה'. אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משֻחים בשמן וסֹלֶת מֻרבכת חלות בללות בשמן. על חַלֹת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו .והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לה' לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה. ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר.

(ויקרא, ז, יא – טו).

זבח השלמים

תנחומא ישן

למה נאמר 'זבח השלמים'? שהוא עושה שלום בין המזבח ובין הכהנים ובין ישראל. בוא וראה העולה היתה כולה לאישים, והחטאת היתה חלביה ואימוריה למזבח, ועורה ובשרה לכהנים, ולא תהיה ממנה הנאה לישראל, וכן האשם, אבל התודה היתה דמה ואימוריה למזבח, והחזה והשוק לכהנים, ועורה ובשרה לישראל. נמצאת עושה שלום בין המזבח ובין הכהנים ובין ישראל. לכך נקראת 'זבח השלמים', שעשה שלום לכל (תנחומא ישן צו, מובא בתורה שלימה, ס' מב)..

הרש"ר הירש:

דין קרבן שלמים… קרבן זה מבטא את האדם, המבקש את קרבת ה' מתוך מצב של שלמות. כאן הכתוב פותח בקרבן תודה, שהוא סוג מיוחד של שלמים. המביא תודה זכה במצב של שלמות – אחרי שהיה בסכנה וניצל ממנה – כמו 'יורדי הים והולכי מדבריות וחבושי בית האסורים וחולה שנתרפא' שצריכים להודות, שכתוב בה 'יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה' (תהילים קז כא – כב, ורש"י כאן). משפט התנאי 'אם על תודה יקריבנו… ' מתייחס אל 'תורת זבח שלמים' ולמדנו מכאן שתודה היא אחת ממיני השלמים. משום כך אין הכתוב מבאר כאן אלא את ההלכות המיוחדות לתודה; וההלכות האמורות בכל השלמים נוהגות גם בתודה, כגון 'סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק' (תורת כהנים; ע"א).

תנחומא ישן

למה נאמר 'זבח השלמים'? שהוא עושה שלום בין המזבח ובין הכהנים ובין ישראל. בא וראה העולה היתה כולה לאישים, וחטאת היתה חלביה ואימוריה למזבח, ועוה ובשרה לכהנים, ולא היה ממנה הנאה לישראל וכן האשם, אבל התודה היתה דמה ואימוריה למזבח, והחזה והשוק לכהנים, ועורה ובשרה לישראל, נמצאת עושה שלום בין המזבח ובין הכהנים ובין ישראל, לכך נקראת זבח השלמים, שעשה שלום לכל (מובא בתורה שלימה, ס' מב).

הרב מנחם מקובר מביא את תפיסתו של רבי צדוק בנושא שלפנינו וכך הוא כותב:

רבי צדוק:

… וזהו שלימות מידת ההוד שאמרו [ברכות ל, ע"ב]: זה בית המקדש שהוא תלפיות תל שכל פיות פונין לו דכל ההודיות והקילוסין אינם עולים אלא דרך המקדש. וזו מידת אהרן הכהן שהוא העובד שם בעבודת הקרבנות, שהוא כדורון שמביאים למלך אחר הקילוס, וכן התפילה במקום הקרבנות ברכות והודאות לשמו. ואם כל הקרבנות בטלין קרבן תודה אינו בטל שזהו עיקר הקרבנות להודות לו יתברך שזהו הקרבן הראוי גם כשיהיה האדם בשלימות כרצון ה' ית' שלכך נוצר, ולא יצטרך לקרבן על חטא שבא על ידי חטא שקלקלו מעשיהם רק על ההודאה והקילוס על ריבוי חסדיו וסיבותיו בכל יום עמנו שעל זה הוא מכוון כל הבריאה… (מובא במאמרו של הרב מנחם מקובר, למהותם של ההודיה ושל קרבן התודה, שמעתין 185 – 186, ההדגשה במקור).

הרב מנחם מקובר

הסברו הנפלא של רבינו צדוק מלמדנו כי קרבן התודה הינו עיקר עניין הקרבנות. אין זה קרבן כפרה הבא על החטא, אין לו מהות של תיקון, ובבחינה זו היא נעלה לכאורה על אף על קרבנות הנדבה למיניהם שקרבים פעמים רבות אף הם כצעד של תיקון, ההודאה עניינה התדבקות בבורא מתוך חסדיו אשר עמנו והדבר הנותן לקרבן זה את מהותו המיוחדת (למהותם של ההודיה ושל קרבן התודה, שמעתין 185 – 186).

רבים מתקשים בהבנת טעמם של הקרבנות, ודומה שבדבריו המאלפים של רבי צדוק יש ראייה ייחודית שראוי להתעמק בה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *