ב"ה ערב שבת קדש פ' במדבר תשפ"א
וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר
במה המיוחד שבחומש במדבר? בספרו 'העמק דבר' עומד הנצי"ב על אחת התכונות החשובות של הספר והרי דבריו:
העמק דבר מתוך הפתיחה לספר במדבר:
…[ד]עיקר זה הספר הוא המחליף ומשנה הליכות עם ה' בחיי העולם מאז שהגיעו לא"י מן הדרך שהלכו במדבר. שבמדבר היו מתנהגים במדת תפארת שהלך לימין משה שהוא לגמרי למעלה מהליכות הטבע. ובא"י הלכו בדרך הטבע בסתרי השגחת מלכות שמים ב"ה, וזה השינוי התחיל בעודם במדבר בשנת הארבעים כמו שביארנו בפ' חקת, עפ"י זה השינוי נעשו מלחמות ישראל עם הכנעני ועם סיחון דרך הטבע, וגם המטה שלא הי' עוד ביד משה תמיד אלא לעת הצורך לפי ההכרח כמו שביארנו שם.
ומהו הקשר בין ספר במדבר ובין חג השבועות הקרב ובא ? אומר על כך הרב זווין את הדברים הבאים:
הרב זווין :
… הרי שיש קשר בין במדבר לעצרת. ואמנם מתן תורה היה במדבר… ושם, במדבר ניתנה התורה. זהו מהצד האחד. ומהצד השני שבועות הוא חג הביכורים , והרי שני אלה הם תרתי דסתרי… אבל רמז גדול יש בדבר: העולם בלא תורה הוא מדבר, והעולם עם התורה הוא ביכורים. יתר על כן העולם בלא התורה אף אם הוא גן עדן נהפך למדבר, והעולם עם התורה אף אם הוא מדבר נהפך להיות גן עדן. (לתורה ולמועדים, עמ' 183).
בשפה ציורית מתאר הרב אבינר את ההליכה במדבר כביטוי של עצם מהלך החיים בעולמנו וכך הוא כותב:
הרב אבינר:
ההליכה במדבר מציינת את מהות האדם. לעומת המלאכים הנקראים 'עומדים ' נקרא האדם 'מהלך'.
[זכריה ג, ז]. כי האדם הוא מעצם מהותו 'יצור בהתהוות', בהתהוות מתמדת. , בתנועה ובהשתנות בלתי פוסקים – וזו מעלתו לעומת המלאכים, שהם עומדים, סטטיים שמהותם וערכם קבועים ואין בהן התקדמות…
בהמשך דבריו מזכיר הרב אבינר את קשיי הדרך – תרתי משמע:
ההליכה בדרך רצופה מהמורות ומכשלות. אולם יש מצבים בהם ההתקדמות האמיתית אינה באה אלא דרך משברים. 'אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם' [גיטין מג, א]. זהו ניסוח חריף של חז"ל: לא נאמר שיתכן ולעתיתם אדם ייכשל תוך כדי לימודו ועמידתו על דברי תורה, אלא זה תנאי הכרחי שאי-אפשר בלעדיו : 'אין עומד… אלא אם כן נכשל'. ובניסוחו הכללי של המהר"ל: [ גבורות ה' פרק ה]: 'ההעדר קודם להויה'.
לפנינו הנחיה אופטימית מלאת תקוה, וכך כותב הרב אבינר:
החיסרון והשלילה מגדירים את הופעת המציאות המעולה. כמובן, אין צורך ליזום משברים, הם באים מאליהם די והותר…… אף 'דור המדבר' בדרכו במדבריות סיני עובר משברים, דרכם מתגבש עם ישראל ונעשה מוכשר לחיות חיי עם בארצו כ'ממלכת כהנים וגוי קדוש' (טל חרמון, עמ'222 – 223).
חנן פורת ז"ל מזכיר את הקשר שבין שלו לשונות הגאולה ובין מעמד מתן תורה, וכך הם דבריו:
והוצאחי… והצלתי… וגאלתי… וולקחתי… והבאתי... עלינו לשים לב ששלוש הלשונות הראשונות והוצאתי… והצלתי… וגאלתי… עוסקות ביציאת מצריםואילו הלשון הרביעית – 'ולקחתי' – עניינה מעמד הר סיני, כפירושו של הרמב"ן על אתר… ורק לאחר מתן תורה במדבר סיני יבוא זמנה של הלשון החמישית ' והבאתי אתכם אל הארץ… 'ללמדך שכך הוא סדר גאולתם של ישראל (מעט מן האור, עמ' 22).
אכן, מוכרים לנו גם קשיי הדרך וגם המקום שאנחנו שואפים אליו במהלך הדרך ובסיומה…