פ' בא ב"ה ערב שבת קדש פ' בא תש"פ
ויאמר ה' אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך.
ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים.
לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולבני ישראל היה אור במושבתם
(שמות י' כא – כג).
. . . וימש חשך
הרב הירש מתאר את המבוכה וחוסר האונים שהמצרים נתונים בהם בחיי היומיום בעקבות מכת החושך.
הרש"ר הירש:
החושך יגרום שהמצרים יממשו את הכל. לא יוכלו כלל להיעזר במאור עיניהם ויהיו תלויים לגמרי בחוש המישוש לשם הכרת כל חפץ. ואמנם כלול בכך, שגם בתאורה מלאכותית לא ייוושעו (ע"א).
בעת המדרש מרחיב את הדברים ומתאר את הקשיים בחיי היומיום:
. . . חשך אפלה . . . :
שמות רבה:
מהו 'חשך אפלה'? אמר רבי אבדימי דמן חיפה: 'אותו חשך כפול וּמְכֻפְָּל היה'. רבותינו אמרו: 'שבעה ימים של חשך היו, כיצד? שלשה ימים הראשונים מי שהיה יושב ובקש לעמד עומד, והעומד ביקש לישב יושב., ועל אלו הימים נאמר (שמות י' כב – כג): 'ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים לא ראו איש את אחיו'. שלשת ימים אחרים מי שהיה יושב לא יכול היה לעמד, והעומד אינו יכול לישב, ומי שהיה רובץ אינו יכול לזקף, עליהן נאמר (שם, כג): 'ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים'. ובשלשת ימי אפלה נתן הקדוש ברוך הוא חן העם בעיני מצרים והשאילום. שהיה ישראל נכנס לתוך בתיהן של מצרים והיו רואין בהן כלי כסף וכלי זהב ושמלות. אם היו אומרים: 'אין לנו להשאיל לכם' היו ישראל אומרים להן: 'הרי הוא במקום פלוני'. באותה שעה היו המצריים אומרים: 'אם היו אלו רוצים לשקר בנו היו נוטלים אותן בימי החשך ולא היינו מרגישין שהרי ראו אותן כבר אחרי שלא נגעו חוץ מדעתנו, כמו כן לא יחזיקו והיו משאילין להן, לקיים מה שנאמר (בראשית טו, יד): 'ואחרי כן יצאו ברכוש גדול' , הדא הוא דכתיב: 'ולכל בני ישראל היה אור' . 'בארץ גשן' לא נאמר אלא: 'במשבתם', שכל מקום שהיה יהודי נכנס היה אור נכנס ומאיר לו מה שבחביות ובתבות ובמטמוניות, ועליהם נאמר(תה' קיט, קה) : 'נר לרגלי דברך' וגו' הרי ששה ימים של חשך שהיה במצרים והשביעי של חשך זה יום חשך של ים שנמאר (שמות יד, כ) : ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה', כך היה הקדוש ברוך הוא שולח ענן וחשך ומחשיך למצרים ומאיר לישראל, כשם שעשה להם במצרים, על שה נאמר (תה' כז, א):ה' אורי וישעי'. וכן לעתיד לבא יביא הקדוש ברוך הוא חשך, שנאמר (ישעי' ס, ב): 'כי הנה החשך יכסה ארץ'. ( שם, פר' יד, ס' ג).
הרב כשר מביא פירוש מדרשי העומד על המשמעות הרוחנית של אור וחושך.
. . . אור במושבתם:
מדרש תהילים:
אמר הקב"ה: דו פרצופין אני עושה את הדבר , אור לישראל וחושך לאומות העולם כו' . בנוהג שבעולם אדם מדליק את הנר בבסילקי , היכל המלך שלו, שמא יכול לומר פלוני שהוא אוהבי ישתמש באור הנר , ושונאי אל ישתמש באור הנר. אלא הכל משתמשין כאחד. אבל הקב"ה אינו כן. הכל משתמשין בעולם הזה ונותן חושך לכלם כאחת בעולם הזה, אבל לעתיד לבא (ישעי/ ס, ב): כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' . ואל תתמה שהרי במצרים 'ויהי חשך אפלה' 'ולכל בני ישראל היה אור וגו' (מדרש תהילים מזמור כב – ג, מובא בתורה שלימה ס' עג).