ב"ה ערב שבת קדש פ' אחרי מות – קדשים תש"פ
ברכת חודש טוב ובשורות טובות
וידבר ה' אל משה לאמר
דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני ה' א–להיכם. (ויקרא יט, א – ב).
ויקרא רבה 'קדשים תהיו' יכול כמוני ? תלמוד לומר: 'כי קדוש אני', קדֻשתי למעלה מקדֻשתכם (פר' כד, ט).
תוספת ברכה. . . אך בכלל יפלא מאוד הדבר עיקר השאלה: 'יכול כמוני ?' איך אפשר להעלות על הדעת כי לבני אדם יגוע ערך הקדושה בערך קדושה עליונה . . . ואמנם זהו רק בחשיבה שטחית אבל לאחר חישוב בדעת עמוקה אין זה מופלא כל כך כי אמנם מצינו קדושת יחידי סגולה , צדיקים ואנשי מעלה בערך קדושה מופלאה עד שבכחם לבטל גזירת הקב"ה, כמו שאמרו הקב"ה גוזר והצדיק מבטל הגזירה (שבת סג א, ומו"קטז ב) . . . וכן אמרו שהצדיקים בכחם להחיות מתים, ובאמת מצינו לאליהו ואלישע שהחיו מתים במובא בספר מלכים . . . ו8כן אמרו, שהצדיקים בכחם לברוא עולם (סנה' סה ב) ומעלתם גדולה ממעלת מלאכי השרת (חולין צא ב) . . . והנה מכל מה שכתבנו ובארנו כאן לא יפלא ענין הדרשה. 'קדשים תהיה כי קדוש אני' כלומר, כי אחרי דכל כך גדולה מעלת הצדיקים בפרט וערך ישראל בכללבעת שעושין רצונו של מקום, יכול שקדושתם תגיע לערך קדושתי שלי, תלמוד לומר 'כי קדוש אני' – גם לאחר כל גדולת קדושתם אע]"י כן – 'קדוש אני', ולא זולתי. . .
ואף אפשר לכלול כל זה ברמז בהמלים 'קדושים' וקדוש' כי המלה קדֹשים באה חסירה וא"ו אחר הדלי"ת והמלה קדוש מלאה וא"ו, ומרומז כי קדושתם שלהם כלפי קדושת ה' חסירה, ושלו מלאה (תוספת ברכה, עמ' 139).
מלבי"ם: . . . וע"ז דייק 'כי אני ה' א–לקיכם' ששם אלוקים הבא בכינוי אל ישראל מציין תמיד השגחתו הפרטית והנהגתו את ישראל, וקדושתי מצד זה שאני אלקיכם תלוי בקדושתכם, ולכן הֱיוּ קדשים ואז אהי' קדוש מזה הצד שאני אלקיכם . . . ואבא שאול אומר שמ"ש 'קדשים תהיו כי קדוש אני' פי' שמצד שאני קדוש צריכים אתם להתדמות לי. כי בזה האופן נברא האדם כצלם וכדמות להיות אנדט' של מלך הכבוד, (ע"א).
הרב י' זקס:
להיות קדוש פירושו לא לזרוע את השדה כלאיים ולא ללבוש שעטנז – או כפי שהיינו מנסחים זאת היום – לכבד את שלמותה של הסביבה, פירושו לא ללכת אחרי אלילי הזמן – ולכל זמן אלילים משלו, פירושו להיות ישר בעסקים, לעשות צדק, להתייחס למועסקים כיאות ולחלוק עם אחרים את ברכותיך (בימים ההם: חלק מן היבול) . . . ומעל לכול, 'קדשים תהיו' פירושו 'שמרו על האומץ להיות שונים' . המלה 'קדוש' בעברית פירושה , ביסודו, נבדל 'קדשים תהיו כי קדוש אני ה' א-לקיכם' הוא משפט נוגד אינטואיציה [משפט המנוגד להבנה המידית שלנו]. איך אפשר להיות כא-לוקים? הוא מוחלט, אנחנו סופיים, הוא נצחי, אנחנו בני תמותה הוא עצום מן היקום, אנחנו רק גרגיר על פני כוכב לכת זערורי. ובכל זאת, אומרת התורה, מבחינה אחת אנחנו יכולים להיות דומים לו. . . איננו סוגדים לטבע, אנחנו רוקדים לצלילי ניגון משלנו. איננו חיים בהווה. אנחנו זוכרים את העבר של עמנו ועוזרים לבנות את עתידו [נחשוב רק על ליל הסדר , כמה קולע התיאור הזה!] .
. . לכל אדם על פני האדמה יש אתניות [זהות לאומית]אבל רק עם אחד שאף תמיד , כעם, להיות קדוש. וזו בעיני התשובה לשאלה מהו להיות יהודי (שיג ושיח, עמ' 78-77).