תצוה תשע"ח

ואתה תצוה  את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור לְהַעֲלֹת נר תמיד

                                                                                                     (שמות כז, כ).

להמשך  » 

ויקהל פקודי תשע"ח

הרב זוין  מזכיר ששתי הפרשיות של השבת הזאת באות בדרך כלל ביחד, כאשר לכל אחת מהן תוכן משלה. פרשת ויקהל עוסקת בנושא הכלל  וההתקהלות, בעוד שפרשת פקודי ענינה נושאים הקשורים  במנין,  בחשבון, במידה ובמשקל. הרב זוין מצביע על הקשר המהותי בין שני הכיוונים האלה, כשהוא אומר:

       שתי השקפות עולם ישנן. האחת  אומרת  שהציבור והכלל הוא העיקר בחיי החברה. והאדם הפרטי אין לו כל ערך וחשיבות כשהוא לעצמו.   כל ערכו של הפרט הוא  בתור בורג במכונת החברה הכללית, ובשביל תועלת הכלל אין להתחשב כלל  עם חיי היחיד, ויש להקריב אלפי אלפים יחידים על מזבח החברה.  השניה אומרת  שכל העיקר הוא היחיד  . . . הציבור תפקידו רק לשמש את היחיד. במרכז עומד הפרט  (לתורה ולמועדים, עמ' 126). 

להמשך  » 

יתרו תשע"ח

אנכי ה' א-להיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים

נתחיל בשאלה מפורסמת:   במה זכה יתרו שפרשת השבוע  תיקרא על שמו?  ומהו הקשר בין פרשת יתרו ובין מעמד הר סיני?  אומר על כך בעל שפת אמת את הדברים הבאים:

להמשך  » 

כי תשא התשע״ח

ויפן וירד משה מן ההר ושני לֻחֹת העדֻת בידו, לֻחֹת כתֻבים משני עבריהם  מה ומזה הם כתֻבים.

והלֻּחֹת מעֲשֵׂה א-להים המה,   והמכתב מכתב א-להים הוא חָרוּת על הלֻּחֹת  . . .

להמשך  » 

יתרו התשפ״א

וירא חֹתן משה את כל אשר הוא עֹשֶׂה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב . . .

ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי א–להים אנשי אמת שנאי בצע שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת . . .

להמשך  » 

בשלח התשפ״א

ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם א–להים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר א–להים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה.

ויסב א–להים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל ממצרים (שמות יג, יז – יח).

להמשך  »