ב"ה ערב שבת קודש פ' בא תשפ"ג
החדש הזה לכם ראש חדשים
הפסוק שלפנינו רומז על משמעותו של הזמן, שכולל מצד אחד הזמן היומיומי העומד לרשותנו ומאידך יש כאן גם רמז לזמן ההיסטורי והמתמשך במהלך הדורות. בכל מקרה השאלה המופנית אלינו היא: איך הזמן משפיע על חיינו ואיך אנחנו משתמשים באותו זמן העומד לרשותנו?
הספורנו:
מכאן ואילך יהיו החדשים שלכם, לעשות בהם כרצונכם, אבל בימי השעבוד לא היו ימיכם שלכם, אבל היו לעבודת אחרים ורצונם, לפיכך – ראשון הוא לכם לחדשי השנה, כי בו תתחיל מציאותכם הבחירי [כלומר לפי בחירתכם החפשית]
[המהדיר:] חיי החירות שלכם לבחור במה שתרצו לעשות (ע"א).
רמב"ן:
זו מצוה ראשונה שצוה הקב"ה את ישראל על ידי משה, ולכן אמר בארץ מצרים, כי שאר מצוות שבתורה היו בהר סיני, או שבא לומר בארץ מצרים לא בעיר מצרים, כמו שאמרו רבותינו חוץ לכרך והיה ראוי שיאמר תחילה דברו אל כל עדת ישראל לאמר החודש הזה לכם וגומר הפרשה אבל משה ואהרון הם במקום ישראל ואמר לכם כנגד ישראל לדורותם. וחזר ואמר דברו אל כל עדת ישראל שיצום במצות שעה לקחת פסח מצרים מבעשור… וטעם החדש הזה לכם ראש חדשים שימנו אותו ישראל חדש וממנו ימנו כל החדשים שני ושלישי עד תשלום השנה בשנים עשר חודש, כדי שיהיה זה זכרון לנס הגדול, כי בכל עת שנזכיר החדשים יהיה הנס נזכר [המהדיר:] כי כשיאמרו החודש הראשון שפירושו ראשון ליציאת מצרים וכן שני שלישי יזכירו לעולם הנס (ע"א).
תוספת ברכה:
כפי שידוע בשבת שמברכין החודש אומרים קודם שמכריזין יום החודש: 'מי שעשה ניסים לאבותינו וגאל אותם מעבדות לחירות הוא יגאל אותנו בקרוב וכו' ולא נתבאר מה שייכות לתפילה זו עם הכרזת החודש. ואפשר לומר, משום דמצות קידוש החודש היא הראשונה לצאת בני ישראל מעבדות לחירות… ולכן בשעת קיום מצוה זו מכריזין שעת ציוויה ומבקשים כי כמו שבשעתה של מצוה זו גאל ה' את אבותינו מעבדות לחירות, כך יגאל אותנו היום בזכות קיום מצוה זו, והוי תפילה זו זכירה לזכות מעניין היום ( עמ' 70).
לזמן אופי רב-גוווני, הכולל את הזמן העומד לרשותנו (הספורנו) הזמן ההיסטורי כפי שהתפתח במהלך (רמב"ן), והזמן הסוביקטיבי של כל אחד מאיתנו שיש לו מהלך מוגדר במשך שנות החיים.
ונסיים במדרש מופלא וידוע בעל אופי פסיכולוגי שענינו מעמד הזמן במהלך החיים שלנו.
תנחומא ישן בא יב:
החדש הזה רבי יהושע בן לוי אמר: למה הדבר דומה? למלך שהיה לו אורלוגין [שעון עתיק], והיה מביט בה והיה יודע איזו שעה של יום. לא עשה אלא כיון שעמד בנו על פרקו אמר לו:'בני, עד עכשו אורלוגין זה היה בידי, מעכשו מסור הוא לך'. כך הקדוש ברוך מקדש חדשים ומעבר שנים, כיון שעמדו ישראל אמר להם: 'עד עכשו חשבונן של חדשים ושל שנים בידי, מכאן ואילך הרי הן מסורין לכם, שנאמר 'החדש הזה לכם' (מובא בס' תורה שלימה, ס' לח בהערות).
לכל אחד מהמקורות משמעות משלו.בסיכום, כפי שראינו, הספורנו והרמב"ן מראים לנו את הקשר שבין תקופתם של אבותינו במצרים והשינוי הגדול שהתרחש במשמעות הזמן לאחר הגאולה משעבוד מצרים. בעל תוספת ברכה מזכיר לנו שהזמן החדש לאחר השעבוד עומד לנגד עינינו בכל חודש בתפילה של שבת מברכים. ולבסוף, בעל המדרש בתנחומא מתאר בצורה ציורית את השינויים במשמעות הזמן במהלך שנות החיים של כל אחד מאיתנו.