ב"ה ערב שבת קדש פ' וישב תשפ"ב
לע"נ ר' אליעזר בן יחזקאל ז"ל
וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען.
אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן וגו'
(בראשית לז, א – ב).
בראשית פרשתנו מביא רש"י מדרש מופלא שמקורו בבראשית רבה פר' פד, ג, וכך הם דבריו:
רש"י:
… ועוד נדרש בו: ביקש יעקב לישב שבשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף צדיקים מבקשים לישב בשלוה, אומר הקב"ה: 'לא דיין לצדיקים מה שמותקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה?!'
ס' תוספת ברכה:
…אך בכלל דבר פלא הוא מה שאמר: 'אמר הקב"ה: 'לא דיין לצדיקים מה שמוכן להם בעולם הבא אלא שמבקשים לשבת בשלוה בעולם הזה?' שהרי מכמה מקומות בתורה מתבאר שכר מצות לשבת בטח ושלוה ולהיות מבורכים בכל טוב, כמבואר בהמשך ספר דברים, ואיך יתכן שהבטחה כזו תסבב הפסד שכר בעוה"ז?… ואיך יתכן כאן שיסבב הקב"ה ליעקב צער על שביקש לישב בשלוה, הלא זה פלא ולא ניתן להתיישב? אך מה נאמר ראשי סחרחר ולבי ידאב למראה טעות אחת במלה אחת ברש"י כאן, טעות מגונה ובזויה, והיא הנותנת לכל הקושי שבזה, כי הנוסח המדרש שמביא רש"י הוא במ"ר לפנינו בזה הלשון: 'אמר ר' אחא: 'בשעה שהצדיקים מבקשים לישב בשלוה בא השטן ומקטרג ואומר: 'לא דיין לצדיקים מה שמוכן להם לעולם הבא אלא שמבקשין עוד לשבת בשלוה בעוה"ז? ומבואר בזה דהגירסה ברש"י 'אמר קב"ה' הוא טעות מגונה ע"י אחד המעתיקים תחת 'אמר השטן'. וחבל מאוד על מפרשי רש"י שלא עמדו על זה… וגם ראוי מאוד להודיע ולהזהיר בפומבי את כל מדפיסי ספרי ישראל בכל העולם, כי בעת שידפיסו חומשים עם פרש"י יזדרזו לתקן טעות מכוערת זאת (עמ' 290 – 291).
ואולם, למרות שדברי המדרש המובאים אצל רש"י מפגישים אותנו עם רעיון עמוק וחשוב באשר לעצם משמעות החיים, הרי הרשב"ם מעדיף את פשט הדברים וכך הוא אומר:
רשב"ם :
וישב יעקב… עשו הלך אל ארץ אחרת מפני יעקב אחיו, אבל יעקב ישב אצל אביו בארץ מגוריו כי לו משפט הבכורה.
אלה תולדות יעקב.. . ישכילו ויבינו אוהבי שכלמה שלימדונו רבותינו [שבת סג א] כי אין מקרא יוצא ידי פשוטו, אף כי עיקרה של תורה באה ללמדנו ולהודיענו ברמיזת הפשט ההגדות וההלכות על ידי אריכות הלשון שלשים ושתים מידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי ועל ידי עשרה מידות של ר' ישמעאל. והראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות שהן העיקר, ומתוך כך לא הורגלו בעומק פשוטו של מקרא… וגם רבינו שלמה אבי אמי מאיר פני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא. ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום… ועתה יראו המשכילים מה שפירשו הראשונים. אלה תולדות יעקב אלו מקראות ומאורעות שאירעו ליעקב. והנה זה הבל הוא כי כל אלו תולדות האמורות בתורה [ובנביאים] ובכתובים יש מהם שמפרשים בני האדם ויש מהם רבים המפרשים בני בנים כאשר פירשתי באלה תולדות נח. (ע"א).
ברור לנו שיש מי שמעדיף את הדרש ויש מי שמעדיף את הפשט, אלה ואלה דברי א-לוקים חיים ולכל אחת מהשיטות תפקיד חשוב בהבנת דברי התורה.