ב"ה ערב שבת קדש פ' בהעלתך תש"פ
וביום הָקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר.
כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה.
ולפי העלות הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל.
על פי ה' יסעו בני ישראל ועל פי ה' יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו.
ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת ה' ולא יסעו.
(במדבר ט, טו – יט).
ובמקום אשר ישכן שם הענן
ספורנו:
סיפר זכותן של ישראל על לכתם אחריו במדבר. ראשונה שהיו חונים במקום אשר ישכן שם הענן, אף על פי שהיה מקום 'תהו ילל ישימון' (ע"פ דברים יב, ב)
ובהאריך הענן יחנו בני ישראל ולא יסעו. . .
רמב"ן:
לומר כי אם יאריך הענן על המשכן ימים רבים והמקום ההוא איננו טוב בעיניהם והיו חפצים ומתאוים מאוד לנסוע מהמקום, אעפ"כ לא יעברו על רצון ה' וזה טעם 'ושמרו בני ישראל את משמרת ה' ולא יסעו'. כי מיראת ה' ומשמרם משמרת מצותו לא יסעו. וכן אם יהיה הענן ימים מספר כשנים או שלושה ימים והיו העם יגעים מאוד וענה בדרך כחם [ע"פ תהילים קב, כה] יעשו רצון ה' ללכת אחרי הענן. וסיפר עוד כי יש שלא יעמדו רק לילה אחד ויסעו בבוקר אע"פ שהוא טורח גדול להם, ולפעמים יעמוד הענן יומם ולילה כי הלכו כל הלילה ובאו במקום ההוא בבוקר, וינוח הענן שם כל היום ההוא וכל הלילה, ונעלה בבקר השני ונסעו, והוא טורח גדול מן הראשון כי היו העם סבורים שיעמדו שם ופרקו העגלות והניחו משאם כמנהג הבאים מן הדרך, ובהעלות הענן יחזרו לטעון ולא יוכלו לעשות להם תקון לדרך או יומים ויסעו בלילה. ויתכן שאירע להם במסעות שעשו כמסופר בכאן ולא בענין אחר כי עמד הענן מערב ועד בקר, ויומם ולילה ויומים וחדש ושנה. ולכך הזכיר הכתוב אלו השיעורין בפרטן, ועמד שנים רבים כאשר הזכיר תחילה, כגון בקדש שאמר 'ותשבו בקדש ימים רבים' (ע"א).
המלבי"ם:
הגם שהמקום היה רע והיו רוצים לנסוע ממנו, ובצד האחר שלא שהו שם רק חדש והמקום הי' טוב לפניהם והיו רוצים שישארו שם ימים רבים, בכ"ז 'בהעלותו יסעו 'ולא שנו מצות ה' (ע"א).
הרב ש"י זוין : ס' לתורה ולמועדים:
כן יהיה תמיד – זו הדרכה והבטחה לישראל לעולם, לדורות הבאים. כן יהיה תמיד: ענן ביום ומראה אש לילה. אדם כשהוא בשיא הצלחתו השמש זורחת לו במלוא זהרה, צריך הוא להכיר ולהרגיש כי לא לעולם חוסן, וגלגל הוא החוזר בעולם . . . צדקה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות, ולכן עליו בעוד מועד להשתמש בתריס ומגן זה. ולהיפך, אדם שעוברים עליו יסורים, רעות רבות וצרות, אסור לו מלהתייאש ולהיות אובד בעיניו. תמיד יבטח בד' 'והיה ה' מבטחו'. . . ואלו היו הסימנים על המשכן: ענן ביום, ומראה אש בלילה . . . ומכיון שהמשכן הוא בלבו של כל אחד מישראל: (השל"ה): 'ושכנתי בתוכם, בתוכו לא נאמר אלא בתוכם' בתוך כל אחד ואחד, הרי שניתנו סימנים אלה לכל ישראל, כן יהיה תמיד – הענן יכסנו ביום ומראה אש לילה (עמ' 193 – 194) .
ר' חנן פורת, ס' מעט מן האור:
. . . יש הסוברים שהנהגה מיוחדת זו, כוחה יפה היה לנדודי המדבר ומשהגיע עם ישראל לארצו תמה מסכת נדודיו. ברם לאמיתו של דבר גם בבואנו ארצה עוד רבה הדרך אל המנוחה והנחלה . . . המסע הגדול לארץ ישראל, שהיה אמור להימשך זמן קצר, הפך בעטיים של הכישלונות והמשברים למסע ארוך רווי ייסורים, שבו נדדו ישראל שנות דור בנתיבי המדבר. ברם בכל אותם שנות נדודים הלכו לפני המחנה עמוד האש ועמוד הענן, כמצוין בפרשת בהעלתך, ובכך אותתו לעם הנבוך כי חרף כל המשברים לא עזבם ה' והוא מוליך אותם אל יעדם (עמ' 68 – 67).
הנדודים והמשברים במדבר הפכו במשך הזמן לדימוי מובהק של המסע הארוך של אבותינו ושלנו לארץ ישראל, ועינינו רואות שכך הקב"ה מלווה את עמו במהלך הדורות. ויהא רצון שגם בימים הקשים האלה ברכת ה' ית' מלווה אותנו לבריאות טובה ולשלום.