ב"ה ערב שבת קדש פ' שלח תש"פ
שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנעןאשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתם תשלחו
כל נשיא בהם (במדבר יג, ב).
רש"י :
לדעתך, אני איני מצוה אותך, אם תרצה תשלח, לפי שבאו ישראל ואמרו (דברים א, כב): נשלחה אנשים לפנינו כמה שנאמר (שם): 'ותקרבון אלי כלכם' ומשה נמלך בשכינה, אמר: אני אמרתי להם שהיא טובה, שנאמר (שמות ג, יז): 'ואמר אעלה אתם מעני מצרים אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש' . . .
ואולם, דומה שבדברי משה ניתן יש מעין אכזבה על תגובתם של בני ישראל ,וכדבריה של נחמה ליבוביץ:
נ' ליבוביץ :
. . . אבל אתם לא רציתם בדרך זו, העדפתם לסמוך על ידיעות שיביאו לכם שלוחיכם אשר הם נאמנים בעיניכם מדברי. 'אם תרצה – שלח', אך גם אם מוליכין את האדם בדרך שבחר בה, עדיין ניתן לו סעד שלא ייכשל, ולכן נבחרים ונקבעים לשליחות זו, ללכת ולתור את הארץ [דווקא] הטובים שביניהם וכן נאמר בפרקנו לפני רשימת שמות המרגלים (יג, ג): 'על פי ה' כלם אנשים ראשי בנ ישראל המה '
למה חשוב היה לשלוח דווקא אנשים חשובים ובעלי מעמד מיוחד ? אומר על כך המלבי"ם:
המלבי"ם:
כבר ביארתי שיש שני מיני מרגלים: [א] העם המבקשים להם מקום לשבת שולחים תחילהתָּרים לתור את הארץ הטובה היא אם רעה, [ב]: אחר ששבו התרים והודיעו להם שמושב הארץ טוב לפניהם והסכימו לרשת אותה ולכובשה אז שולחים מרגלים לראות את ערות הארץ, היינו שירגלו את המקומות שאין הארץ מבוצרת שם כ"כ לכובשה משם. הראשון נקרא תָּר והשני מְרַגֵּל. כי התר מבקש את הטוב , והמרגל את הרע ואת ערות הארץ, ויש הבדל בשליחותם. . . אם שולחים ע"ד לתור את הארץ אם טובה היא אם רעה שולחים נשיא השבט והחשוב שבהם שעליו יסמך לבם ויאמינו בדבריו . . . לא כן אם שולחים מרגלים לראות את ערות הארץ שולחים אנשים פחותים, שלכן מרגלים ששלח יהושע שהיה שליחותם לראות את ערות הארץ שְׁלָחַם יהושע לא העם, ושלחם בשתיקה כמ"ש מרגלים חרש, כי זה נוגע לשר הצבא לבדו ושלח רק שנים אנשים לא איש אחד לשבט, ולא הודיע שמותם . כי אין נ"מ מי היו . . .
ומדוע ה' הסכים לדבריו של משה?
. . . רק באשר ידע ה' שישראל בלתי מאמינים בלבם שהיא ארץ זבת חלב ודבש וכמ"ש וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדבריו' וע"ז התיר למשהלשלוח תרים לראות את טובת הארץ, לא מרגלים לראות את ערותה (פירושו ע"א).
הרמב"ן מבקש להבהיר לנו שכוונתו של משה רבינו היתה להרים את מורל העם וכך הוא אומר:
הרמב"ן:
ויתכן שמשה בעבור שידע כי היא שמנה וטובה כמו שנאמר לו (שמות ג, ח): 'אל ארץ טובה ורחבה, וכו' , בעבור כן אמר להם שיתנו לב לדעת כן כדי כדי שיגידו לעם וישמחו ויחליפו כח לעלות שם בשמחה, ולכך אמר: 'והתחזתם ולקחתם מפרי הארץ, כדי שיראו בעיניהם בשבח הארץ. . . ואמנם היו ישראל במצרים עבדים בעבודת פרך לא ידעו ולא יבינו, על כן רצה משה שיגידו להם כל עניני הארץ לשמחם במעלותיה, כי יודע היה בהם . . . (דבריו ע"א).
הרמב"ן כידוע זכה לעלות ארצה, ואולי אין זה מקרה שדווקא הוא מדבר בשבחה של ארץ ישראל ?