קרח התש״פ

ב"ה ערב שבת קדש פ' קרח תש"פ

ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן

ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראטל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם

(במדבר טז, א – ב).

המלבי"ם עומד על טענותיהם של הקבוצות השונות שיצאו למרד וכך הוא אומר:

. . . בן יצהר בן קהת בן לוי . . . שאחר שיצהר הוא בן שני מגיע לו הכהונה הגדולה .

. . . ודתן ואבירם . . . הם לקחו טענות אל מחלוקתם מפני שהם בני ראובן , שחשבו שהכהונה והלויה מגיע לשבט ראובן שהוא הבכור ליעקב אחר שנפסלו הבכורות פטרי רחם ע"י חטא העגל.

הם טענו שהם . . .חמשים ומאתים נשיאי עדה קְרִאֵי מועד והתלוננו על שעשה משה כ"ז בלא דעתם ועצתם כמולך ממלכה . . . ומחלק שררות ומינויים כחפצו וגם י"ל שהם רצו שהכהונה תינתן לנשיאי העדה הראוים לזה כפי מעלתם לא בתינתן לשבט אחד כולו שיהי' בירושה מבלי הבט על מעלת הכהנים ושלמותם . . .

והנה מסתבר שאון בן פלת הודות לאשתו הצליח להתחמק מהמורדים כפי שמתואר במס' סנהדרין:

אמר רב: און בן פלת – אשתו הצילתו. אמרה לו: מה איכפת לך? אם משה הרב, אתה תלמיד, ואם קרח הרב, אתה התלמיד. אמר לה : ומה אעשה? הרי הייתי בעצה עם קרח ונשבעתי לו אמונים. אמרה לו: הרי ידוע כי כל העדה כולם קדושים וצנועים. שב אתה, ואני אציל אותך! השקתהו יין ונשתכר, והשכיבתו בתוך הבית, והיא התיישבה על יד הפתח ופרעה את שערה. וכל מי שבא לקרוא לו וראה אשתו, חוזר. ובינתיים נבלעה עדת קרח והנה לא בא, ולא היה עמהם ולא עם עדת קרח, כי הלך מלפניו כשהלכו להם דתן ואבירם כאשר נתוכח עם קרח, ולא הושב שם… כי הנה הכתוב לא הזכירו שנבלע עם דתן ואבירם, והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' במקריבי הקטרת, כי היו חמשים ומאתים מלבד ארבעה (סנהדרין ק"ט עמ' ב' וק"י עמ' א, בתרגום לעברית לפי מהד' שוטנשטיין ואתר מחלקי המים).

ובשינויים קלים בגרסה במדרש רבה:

במדבר רבה יח, טו:

ואון בן פלת למה נקרא שמו און? שכל ימיו באנינות. 'בן פלת' בן שנעשו בו פלאות. אמר רב: 'און בן פלת', אשתו הצילתו ואמרה לה: מה לך בהדי פלוגתא ? אי אהרן כהנא רבא את תלמידא, אי קרח כהנה רבא את תלמידא. אמרה לה ידענא כליה כנישתא קדישא דכתיב ביה: 'כי כל העדה כלם קדשים'

מה עבדת ? אשקיתה חמרא וארויתה ואגניתה בערסא ובהוה יתבא אבבא היא וברתה וסתרא למזיה כל מאן דאתא בשביל און בעלה כיון דחזיה הדר אדהכי והכי איבלעינהו היינו דזכתיב: 'חכמות נשים בנתה ביתה' זו אשתו של און, וְאִוֶּלֶת בידיה תהרסנו ' , זו אשתו של קרח (במדבר רבה יח, טו).

מה הלקח של הדברים? דומה שבשני המקרים מדובר על השפעתו של האשה על מהלך חייו של בעלה לטוב ולמוטב: אכן, אשתו של און בן פלת מכאן ואשתו של קרח מכאן, זו בכה וזו בכה, כל אחת בדרכה תרמה לעיצוב דמותו של הבעל במהלך המרד נגד משה רבינו.

נסיים בברכה מיוחדת לשלומית ומיכאל לקראת חתונתם , ויהא רצון שיזכו לבנות בית נאמן בישראל לשמחתם ולשמחת כולנו

מ ז ל ט ו ב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *